חוות דעתו של אינג' בוסלייב נועדה לבחון את איכות העבודות שביצעה כור אשר לטענתו הוצג "ערב רב של מסמכים" ללא תיעוד הנדסי וללא הוכחת ביצוע העבודות בניגוד לחוות דעת גולדקלנג. בוסלייב מציין בנוסף כי גם מיומני העבודה ומדוחות הפיקוח לא ניתן ללמוד על היקף ביצוע העבודות.
- כל אחד מהצדדים טען שעדי הצד שכנגד העידו עדות לא אמינה, כבושה, עדות מפי השמועה, רצופת סתירות ומתחמקת, אשר אינה מתיישבת עם הראיות מזמן אמת. חקירות הצדדים התארכו, עורכי הדין התערבו ללא הרף, הדברים באים לידי ביטוי במסגרת הפרוטוקולים.
- חוות דעתו של גולדקלנג ערכה באופן מסודר יותר את האסמכתאות ואת נתוני התביעה והמסמכים שצורפו לתצהיר אסולין תוך השלמתם, אולם צורפו אליה גם אסמכתאות רבות אשר בעטיין זכתה בצדק מסוים לכינוי "ערב רב של מסמכים" מפי שטאנג. מנגד, הגם ששטאנג מכירה בכך שכור ביצעה עבודות בהיקף של כ-2.5 מיליון ₪ (בתוספת מע"מ), בחוות דעת אינג' בוסלייב חוזר משפט סיכום ביחס להערכת העבודות של קבלני המשנה של כור, לפיו "חוות דעתי היא, כי גם אם בית המשפט יקבע (בניגוד לעמדת שטאנג) שיש להתחשב בהיקף ההוצאות של כור, אז גם המקרה כזה אין להכיר בהוצאות ששולמו ל-... כחלק מההוצאות שיש לחייב את שטאנג". רו"ח אמיר דיין, המומחה היחיד מסוגו בתיק זה, ביקש אף הוא לקעקע את הנתונים שכור הציגה אך לא התייחס אל חלק נרחב מהם. מבלי להקדים אחרית לראשית, אציין כי לאחר בחינת חוות הדעת של שני הצדדים, מצאתי אותן משכנעות באופן חלקי בלבד. בעוד שבחלק מהמקרים הציגו המומחים ניתוח מקצועי רלוונטי, במקרים אחרים נראה כי הסתמכו יתר על המידה על תצהירי העדים מבלי להוסיף תובנות ממומחיותם. אפרט ואדגים בסעיפים הרלוונטיים להלן.
היקף העבודות וההוצאות הנטענות על ידי כור – מבוא
- את הוצאותיה של כור יש לבחון ולאשר על בסיס שלושה אדנים מצטברים: קיום אסמכתאות לתשלומים בפועל, על התשלומים לשקף ביצוע עבודות בפועל, על העבודות לשקף הזמנות בפועל בהתאם למוסכם בין הצדדים. אין מחלוקת בין הצדדים כי כור ביצעה עבודות משמעותיות בפרויקט כפי שעולה אף מטענת שטאנג לפיה כור ביצעה עבודות בהיקף של כ-2.5 מיליון ₪ (בתוספת מע"מ). שטאנג אינה מפרטת את העבודות ואת הסכומים בגינן היא מכירה, בין כדי לבסס את הסכום בו היא נוקבת ובין כדי לצמצם את דרישתה של כור.
- לטענת כור, היא הכינה את תכניות העבודה והייצור והעסיקה את קבלני המשנה הבאים: 'רמי מתכות': ביצוע עבודות צנרת, חיתוך והרכבה; 'י.ח.ס': עבודות צנרת; 'חברת ברן': תכנון איזומטריות; 'עציוני': בדיקת ריתוכים; 'שעבי וואפיק': צביעת צנרת; 'אבי פורמייקה': אספקת דיקטים. הקבלן 'רמי מתכות' המשיך לעבוד בפרויקט גם לאחר שכור עזבה, והועסק ישירות על ידי שטאנג. חלק מקבלני המשנה הוזכרו בסיכומיה של כור כאשר כלל קבלני המשנה של כור מוזכרים לאורך כל המסמכים, הן בתצהירים של כור ושל שטאנג, הן בחוות הדעת של המומחים והן בהתכתבויות בין הצדדים כאשר ישנה מחלוקת לגבי היקף העבודות שביצעו במסגרת הפרויקט, איכות העבודה והתשלומים המגיעים להם והאם ההוצאה בגינם צריכה להיות מוטלת על שטאנג.
- כור ריכזה נתונים לגבי ההוצאות הנטענות בשני אופנים. האחד, במסגרת סיכום יתרת ההוצאות שהוצאו על ידיה, בסך 4,949,630 ₪ ובהפחתת התשלומים שקיבלה משטאנג בסך 3,300,000 ₪ יתרת ההוצאות עומדת על 1,649,630 ₪ (בתוספת מע"מ). סכום זה מבוסס על מכתב הנאמנים אל שטאנג מיום 16.6.2016, קרוב לזמן אמת (ר' סעיף 20 לתצהיר אסולין; נספח 12 לתצהיר אסולין, בעמ' 142) והוא הסעד המרכזי אשר כור תובעת. סכום זה מהווה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית נכון למועד הגשת התביעה סך 1,672,079 ₪:
| שם קבלן משנה/ספק שירות של כור | שולם בפועל (₪) |
| רמי מתכות | 1,960,844.00 |
| שעבי ופיק בע"מ | 688,509.00 |
| י.ח.ס לעבודות מתכת (2011) בע"מ | 578,164.00 |
| ברן ישראל בע"מ | 519,075.00 |
| ראובן עציוני בע"מ | 123,341.31 |
| מ. פלדהיים הובלות | 28,750.00 |
| מנופי אבי תובלה ושירותים (199) בע"מ | 12,900.00 |
| אודי עמיר הובלות ומנופים בע"מ | 9,200.00 |
| אלי משאית מנוף בע"מ | 4,600.00 |
| כח אדם כור | 925,877.00 |
| פי.אמ.טים בע"מ יניב לוחות זמנים | 38,247.86 |
| אבי פורמיקה בע"מ | 4,500.00 |
| איקא מעבדות (2006) בע"מ | 2,139.83 |
| אמ.די.סי העתקות בע"מ | 2,126.64 |
| מגדל חברה לבטוח בע"מ | 1,356.00 |
| סלמן יזמות | 50,000.00 |
| סה"כ (לפני מע"מ) | 4,949,630.64 |
- גולדקלנג, המומחה מטעם כור, כלל בחוות דעתו פירוט של ההוצאות הנטענות, תוך התבססות על אסמכתאות דומות ואחרות, שהסתכמו ב-5,238,599 ₪ (לפני מע"מ) ולאחר ניכוי 3,300,000 ₪ ששולמו עומדת היתרה על 1,938,599 ₪ (לפני מע"מ) (ר' בעמ' 14 לחוות דעתו). זאת בנוסף לתחשיבים נוספים המבוססים על תוספת רווח גלמי בשיעור 32 אחוזים. חשוב לציין שחוות דעת רואה החשבון דיין, מטעם שטאנג, מעלה ספק מסוים בנוגע למהימנות הרישומים החשבונאיים של כור.
- כור גם ריכזה נתונים לגבי שווי העבודות במחירי חוזה. כור טוענת ששווי העבודות שביצעה בפרויקט עומד על 6,871,626 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה מבוסס על תצהיר אסולין, חוות דעת גולדקלנג, ומורכב משווי העבודות שבוצעו לפי כתב הכמויות, בתוספת שינויים ותוספות (ר' סעיף 55 לסיכומי כור; סעיף 169 לסיכומי כור; נספח 18 לתצהיר אסולין; נספחים ט'-יז' לחוות דעת גולדקלנג). נתוני אסולין והמומחה מטעמו, גולדקלנג, אינם זהים כאמור בסעיף 170 לסיכומי כור, אך קרובים האחד למשנהו, שווי העבודות במחירי חוזה על פי נספח 18 לתצהיר אסולין עומד על 4,199,275 ₪ למבנה M, 832,491 ₪ למבנה P וכן שינויים ותוספות בשווי 1,839,860 ₪ (אסמכתאות צורפו בנספח 19 לתצהיר אסולין) המהווים סך הכל 6,871,626 ₪. (לשם השוואה, נתוני חוות גולדקלנג הינם 4,200,824 ₪ למבנה M (נספח ט' לחוות דעתו), 832,485 ₪ למבנה P (נספח י' לחוות דעתו). בתוך כך, גולדקלנג קובע בחוות דעתו כי על סמך בדיקתו שווי העבודות שביצוען הושלם עומד על 5,933,850.52 ₪ וקיים פער בגובה כ-937,000 ₪ לעומת הסכום שכור טוענת בתצהיר אסולין בסך 6,871,626 ₪ והוא מוסבר על ידי כך שבתחשיב כור נכללו גם עבודות בתהליך שטרם הושלם בטרם עזיבת האתר (ר' בעמ' 16 סיפא לחוות דעת גולדקלנג).
- שטאנג טענה ששילמה ביתר בגלל שכור ביקשה וקיבלה מקדמות משמעותיות על חשבון ביצוע עבודות, אך בפועל התעכבה בביצוען והיקף העבודות שבוצעו בפועל היה נמוך משמעותית מהסכום ששולם. שטאנג לא פירטה בבירור אילו עבודות ספציפיות לא בוצעו או אילו עבודות כן בוצעו על ידי כור, אלא טענה שהיקף העבודות שבוצע עמד על 2,491,620 ₪ בתוספת מע"מ, בעוד שכור קיבלה 3,300,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף, שטאנג טענה שכור לא סיפקה תיעוד מספק של העבודות שבוצעו, דבר שמקשה על בדיקת היקף העבודות בפועל. לתצהירו של ליזרוביץ' צורף תיעוד להיקף העבודות, שנערך לטענתו בזמן אמת, הכולל אסופת טבלאות המתפרשת על פני 428 עמודים (במסגרת נספח 43 לתצהירו) ולאחריו טבלה מסכמת קצרה (במסגרת נספח 44 לתצהירו).
כור טענה כי שטאנג התחמקה מגילוי מסמכים רלוונטיים לרבות ביחס להשלמת העבודות לאחר עזיבתה את האתר. בהקשר זה כור טענה כי בהתאם לדוקטרינת הנזק הראייתי, לאור התנהלות שטאנג תוך הסתרת המידע והמסמכים הרלוונטיים, יש להעביר אליה את נטל ההוכחה בענין גובה ההוצאות ושווי העבודות (ר' סעיף 79 לסיכומי כור). כידוע, דוקטרינת הנזק הראייתי פותחה על מנת להתמודד עם מצבים של חוסר ודאות ראייתית, בפרט נוכח התנהגות עוולתית של הנתבע אשר שללה מהתובע את היכולת להוכיח את מרכיבי תביעתו. בענייננו לא מצאתי כי כור הוכיחה את התקיימות התנאים להחלת הדוקטרינה. כור הפנתה לפסיקה בת"צ 52979-11-11 בלומברג נ' בזק בינלאומי [נבו] (9.7.19) אותה ציטטה, אולם לא מצאתי כי נסיבות המקרים דומות. עוד טענה כור כי בהיעדר גרסה נגדית לתחשיב שהציגה, יש לקבל את עמדתה (ר' סעיף 163 לסיכומי כור). שטאנג ניסתה לקעקע את חוות דעתו של גולדקלנג באמצעות חוות הדעת הנגדיות, חלף הצגת תחשיב נגדי ובכך הצליחה באופן חלקי כמפורט להלן.
- כפי שעולה מהחומר, בהמשך לשיחה שהתקיימה בין מנכ"ל כור דאז לבין גולסט, כור שלחה ביום 30.3.15 טיוטת מסמך הבנות לסיום החוזה בין הצדדים, בהמשך לכך התקיימו פגישות והוחלפו תכתובות עליהן אעמוד בהמשך פסק הדין, במסגרת הדיון במסגרת החוזית.
- לטענת כור, רק בפגישה האחרונה ביום 11.11.15, לאחר שהשלימה את כל חובותיה על פי הסכמת הצדדים, טענה שטאנג לראשונה כי אינה מסכימה לשלם לכור כל תשלום נוסף.
- להשלמת התמונה יצוין כי כור שלחה לשטאנג ארבעה חשבונות שוטפים מצטברים, חשבון מס' 1 מיום 25.11.2014 על סך 3,142,466 ₪ בצירוף מע"מ (נספח 20/א בעמ' 875 לתצהיר אסולין); חשבון מס' 2 מיום 27.1.2015 על סך 3,993,955 ₪ בצירוף מע"מ (נספח 20/ב לתצהיר אסולין בעמ' 878; חשבון מס' 3 מיום 26.2.2015 על סך 4,413,240 ₪ בצירוף מע"מ (נספח 20/ג לתצהיר אסולין בעמ' 881); חשבון מס' 4 מיום 26.3.2015 על סך 5,251,028 ₪ בצירוף מע"מ (נספח 20/ד לתצהיר אסולין בעמ' 884) אשר הוצא כחודשיים לפני מועד סיום העבודות של כור בפרויקט. (על החשבונות עצמם משנת 2015 צוין בטעות 2014 – א' ק' ב'). חשבון מס' 5 בגין התקופה האחרונה עד אמצע חודש מאי 2015 לא נשלח אל שטאנג נוכח המו"מ בין הצדדים (ר' בעמ' 8 לתצהיר אסולין).
הנהלת החשבונות של כור והכרטסת
- כור התבססה, בין היתר, על דפי כרטסת הנהלת חשבונות אשר הופקו על ידה ועל חשבוניות, הוראות העברה בנקאיות, הזמנות רכש, ומסמכים נוספים אשר צורפו לתצהירו של אסולין ולחוות דעתו של גולדקלנג. שטאנג התנגדה באופן נחרץ לקבילות הכרטסת של כור ושל הנתונים שהוצגו על בסיסה. ראשית, שטאנג טענה שהכרטסות והחשבונות לא הוגשו על ידי מי שערך אותם בפועל, על כן אינם מהווים ראיה לאמיתות תכנם אלא עדות מפי השמועה. אסולין העיד תחילה שמהנדסי הפרויקט (איגור זלצר ונאביל גדעון) ערכו את החשבון (ר' בפרוטוקול הדיון מיום 21.6.23 בעמ' 141, ש' 26-23), אך הם לא זומנו להעיד. בהמשך ציין אסולין כי החשבונות "עברו את כל שרשרת הפיקוד".
ככלל, כרטסת הנהלת חשבונות יכולה לשמש כ"רשומה מוסדית" ולהיות קבילה כראיה לאמיתות תוכנה, אם נערכה בהתאם לכללים שבדין, בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, כאשר נערכה בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, במהלך ניהול רגיל של הפעילות ובהיעדר אינדיקציה לכך שאיסוף הנתונים או עריכת הכרטסת אינם אמינים (ר' יניב ואקי דיני ראיות כרך ב 1235 (2020)). כרטסת הנהלת חשבונות לא תתקבל כראיה, או שמשקלה הראייתי יוגבל משמעותית, אם לא הוכח שהיא עומדת בתנאי "רשומה מוסדית" לפי פקודת הראיות, אם נכונותה מוכחשת והיא אינה נתמכת בראיות נוספות, או אם היא לוקה בחסר, באי-בהירות, אי-התאמה לנתונים אחרים, או מוגשת באופן שאינו מאפשר בחינה מהימנה של תוכנה או בהיעדר בסיס הסכמי לחיוב. כמו כן, היא לא תתקבל אם היא מהווה הרחבת חזית אסורה. כרטסת הנהלת חשבונות לא תתקבל או שמשקלה יופחת במקרים של ליקויים מהותיים כגון היעדר פירוט מספק; חוסר ציון חשבוניות כאסמכתא; ציון פעולות וחיובים ללא פירוט או הסבר; כשאינה משקפת את התשלומים שבוצעו בפועל אלא רק חיובים; כשלא ניתן לאמת שהתנועות המופיעות בה אכן קשורות לעניין הנדון; כשהנתונים בכרטסת נרשמו על בסיס מידע שנמסר על ידי צד מעוניין ולא אומתו באופן עצמאי; כשהיא מוגשת כתחשיב בלבד ולא כחוות דעת מומחה; או שהיא חסרה פרטים מהותיים; כשאינה קריאה; כשלא הוגשה באמצעות עורכה או מי שיכול להעיד על אמינותה ודרך עריכתה.