אין מחלוקת, כי התובע הוא תושב חוץ. נכון, הוא רשום כבעל זכויות בנכס מקרקעין בישראל, הוא הנכס מושא ההליך. ברם, לא הונחו נתונים אודות נכסים נוספים בארץ. מצב נתונים זה כשלעצמו, מטה את הכף שמצדיק את קבלת הבקשה (ראו והשוו: רע"א 8730/10 יוסף נ' בינסון, פסקה 5 (23.3.2011)).
- יש היגיון רב בטענת התובע הנשענת על העובדה לפיה, טרם שולמה תמורת הרכישה על-ידי הרוכש (מכוח החוזה כאמור), ומשכבר רשומה הערת אזהרה לטובתו, כדי להמעיט מחששותיו של מבקש הערובה, שמא יעמוד בפני שוקת שבורה אם תידחה התובענה נגדו. ברם, מענה זה כלפי הרוכש, דומה כי אינו יפה כלפי הנתבעים 2-1, אשר ממילא אינם מוטבים לפי החוזה. זו אף זו (וזה העיקר), על הנכס רובצת הערת אזהרה נוספת, המאוחרת בזמן (נרשמה יומיים לאחר ההערה שלטובת הרוכש), והיא רשומה לטובת חברה פלונית. ביחס לחברה זו, כפי שהסתבר בדיון לפניי, היא מצויה בזיקה כזו או אחרת לבא-כוח התובע, ואף הסתבר כי גם לשיטת התובע, הנכס נמכר לאחר. מבלי להידרש בשלב זה למשמעות הנתונים האמורים וגם לעיתוי חשיפתם, לענייננו, הרי גם לו נניח כי התביעה תידחה, וגם נניח שהתובע יחויב בהוצאות הנתבעים ולא ישלם אותן, כבר מסתמנת הכבדה ממשית בגביית ההוצאות באמצעות הנכס, משנמצא כי כבר מעורב גורם שלישי, שאינו צד להליך אך מופיע בנסח הרישום, ואשר ייתכן ויטען לזכויות בו.
- למיותר לציין, כי תכלית הפקדת הערובה בכגון-דא היא להבטיח שלא תהיה הכבדה במימוש ההוצאות שתיפסקנה לטובת הנתבעים ככל שהתביעה נגדם תידחה ויזכו בכאלה, ומכאן מתחייבת הפקדה של אמצעי נזיל ומהיר למימוש, ולא בטוחה אשר מימושה עלול להביא את הזוכה בדין להיקלע להליכים משפטיים חדשים או להיתקל באתגרים משפטיים מורכבים.
לאחר כל אלה, תוך מתן הדעת לטיב הנטען בהליך ובמיוחד הטענות האישיות והדדיות, להיקף הכספי של העסקה, למורכבות ההליך והיקפו המסתמן לבירור השאלות שבו, ותוך יישום מידות המתינות והזהירות המתבקשות בנדון דנן (ראו והשוו: רע"א 8575/14 חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ, פסקה 10 (30.12.2014); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 8 (11.2.2009)), אני מורה לתובע להפקיד בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, סך 50,000 ₪ עבור כל אחד מהנתבעים (בסך-הכל 150,000 ₪), זאת להבטחת הוצאותיהם אם יחויב בהן בסוף ההליך.
- הסכום האמור יופקד תוך 30 יום, ותוגש הודעת עדכון בדבר ביצוע האמור תוך 7 ימים לאחר מכן; אחרת – כתב התביעה יימחק.
הבקשה השלישית – גילוי מסמך
- לאחר מתן הדעת לטענות הצדדים בנדון דנן, הגעתי לכלל דעה לפיה, דין הבקשה להתקבל.
המבחן שנקבע בתקנות לעניין מתן תשובות על שאלון או גילוי מסמכים הוא מבחן הרלבנטיות; כך לעניין שאלונים: "בעל דין רשאי לשלוח לבעל דין אחר שאלון שיכלול שאלות ובלבד שהן נוגעות לעניין הנדון..." (תקנה 56(א) בתקנות), וכך גם לעניין גילוי מסמכים: "...יחליפו בעלי הדין תצהירי גילוי מסמכים המאמתים את רשימת כל המסמכים הנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת..." (תקנה 57). על תכליתם של ההליכים המקדמיים, מורה תקנה 60(א) בזו הלשון: "הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן;...".
- בקשת התובע בנושא זה נוגעת לקיומם של הסכם או הסכמים שבין הנתבעת לבין הרוכש, בזיקה לנכס. מטיעוני באת-כוח הרוכש בדיון לפניי, ניתן היה להבין כי קיים הסכם כזה – הסכם תיווך (ש' 14, ע' 9), כי אם לשיטת הרוכש, לא מדובר במסמך רלבנטי. עוד בפי הרוכש ויתר הנתבעים טענות כבדות משקל ביחס להתנהלות התובע וגילוי מידע לראשונה בדיון, אודות עסקת מכר נוספת שהוא צד לה ביחס לנכס, היא העסקה מושא הערת האזהרה הנוספת שמופיעה בנסח הרישום (ע' 9). בהקשר דנן ובשלב זה, דומה לכאורה שרב הנסתר על הגלוי. למרות האמור, נשאלת השאלה, האם הסכם התיווך בין הנתבעים 1 ו-3 בזיקה לנכס הוא רלבנטי לעניין השנוי במחלוקת?
לדידי, שעה שההליך כולו מבוסס על טענות אישיות, עובדתיות והדדיות, שמטילות ספקות לכאורה ביחס לתקינות של התנהלות כל הגורמים המעורבים סביב עסקת המכר, לרבות התנהלות התובע או מי מטעמו, אך הגיוני לדרוש כדי להבין גם מה היא מערכת היחסים הקיימת בין הנתבעת לרוכש שבזיקה לנכס. אין באמור קביעת כל עמדה בטענות התובע כלפי הרוכש או כלפי מי מיתר הנתבעים, אך בדיון לפניי הוא ייחס להם "קנוניה" (ש' 36, ע' 11). כאמור, בפי הנתבעים טענות ביחס להתנהלות התובע בחשיפת מלוא המידע אודות מצב הזכויות של הנכס. אשר לעתירת הרוכש כלפי התובע להשלמת הליכים מקדמיים, וכפי שהוחלט בתום הדיון: "ככל שתיוותר מחלוקת בנוגע למסמך כזה או אחר, או שאלה כזו או אחרת, תוגש בקשה ממוקדת" (סעיף 2 בהחלטה בדיון).
- יוצא אם כן, כי לאור הרלבנטיות של המסמך המבוקש, ומשלא נטען כי קיים חסיון בדין ביחס אליו, אינני רואה מניעה מלהביא אותו לעיני התובע. האמור יבוצע תוך 30 יום.
סיכום
- הבקשה של עורך-הדין לסילוק התביעה נגדו על הסף, נדחית. הבקשה של הנתבעים להפקדת ערובה, מתקבלת. הבקשה של התובע לגילוי ההסכם בין הנתבעת לרוכש, מתקבלת. בשלב זה, כל צד יישא בהוצאותיו.
עיון ביום 15.11.2025.