| בית המשפט המחוזי בירושלים |
| ת"א 22325-04-24 יוג'ה ואח' נ' ברוך ואח'
|
| לפני | כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא
|
|
|
התובע |
ויקטור מרטין יוג'ה ע"י ב"כ עו"ד יריב אהרון |
|
|
נגד
|
||
| הנתבעים | 1. דבורה ברוך
2. דניאל עזריאל ע"י ב"כ עו"ד שפרה גיטלמן 3. משה דוד פרקש ע"י ב"כ עו"ד נופר שטיין יור 4. לשכת רישום המקרקעין (פסק דין מיום 21.5.25) |
|
החלטה
- מונחות לפני מספר בקשות הדדיות מטעם הצדדים. הראשונה – בקשה מטעם הנתבע 2, מיום 22.7.2024, לסילוק התביעה נגדו על הסף; השנייה – בקשה מטעם הנתבע 3, מיום 30.4.2025, להפקדת ערובה, וכן בקשה דומה מטעם הנתבעים 2-1, מיום 8.5.2025, לחיוב התובע בהפקדת ערובה גם ביחס להוצאותיהם; השלישית – בקשה מטעם התובע לגילוי מסמך ההתקשרות בין הנתבעת 1 לנתבע 3 (בקשה מיום 2.5.2025). נדון בבקשות אחת לאחת כלהלן, לאחר הצגה תמציתית של רקע הדברים.
- ענייננו בתביעה אזרחית שהגיש התובע – אזרח מדינת הונדורס – ובעל זכויות בנכס מקרקעין ברחוב דוד המלך בירושלים (להלן: "הנכס"), כנגד הנתבעים. התובע עותר בתביעתו לביטול הסכם מיום 17.12.2023, שנכרת בינו לכאורה לבין הנתבע 3 (להלן: "הרוכש"), למכר זכויותיו בנכס (להלן: "החוזה"). הוא עותר גם לביטול הערת האזהרה הרובצת על הנכס מכוח החוזה, לטובת הרוכש, בלשכת רישום המקרקעין. כפי שעולה מטיעוני הצדדים בשלב זה של ההליך, לכאורה, החוזה נכרת במעורבות הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") כ"מתווכת" בין הצדדים ובסיוע של הנתבע 2 (להלן: "עורך-הדין") ומשרדו במתן שירותים משפטיים לגיבוש החוזה וכריתתו, כאשר העסקה בוצעה כביכול בהרשאת התובע.
- התובע גורס בין השאר, כי החוזה נכרת במרמה, שלא על דעתו, על-יסוד ייפויי-כוח מזויפים, ללא פגישה מעולם עם הרוכש, כך שכל העסקה נועדה לנשל אותו מזכויותיו בנכס. הנתבעת ועורך-הדין, שכופרים בטענות התובע, גורסים מנגד בין השאר, כי כל אחד מהם בחלקו פעל כדין, כאשר הנתבעת הייתה מורשית לפעול בשם התובע ואילו עורך-הדין שימש כבא-כוחה. בכל מקרה, שניהם פעלו על-יסוד מסמכים תקניים וייפויי-כוח אותנטיים. אמנם התובע לא פגש את הרוכש, כך לשיטתם, אך הוא פעל באמצעות עורך-דין מטעמו שפעל במדינה הזרה כנציגו, והיה מצוי בקשר עם הנתבעת, שהתנהלה לפי הרשאה בדין. אעיר כאן להבנתי מטענות הצדדים, גם הנתבעים 2-1 מעולם לא פגשו את התובע לצורך העסקה. בכל אופן, כך לשיטת הנתבעים 2-1, התובע אִשרר את העסקה גם לאחר שהגיש את תביעתו הנוכחית. הרוכש מצדו, אף הוא עותר לדחיית התביעה נגדו מאחר ולדידו הוא רכש את הזכויות בנכס כדין ובתום לב.
- כאן המקום לציין כי לפי החוזה, תמורת הרכישה אמורה להיות משולמת בשני חלקים, כאשר החלק הראשון (עד 15% מהתמורה), יועבר ישירות לרשויות המס עם רישום מלוא הזכויות בנכס על-שם התובע, ואילו כל היתרה תשולם בהמשך, למי שיורה התובע בכתב באמצעות הנתבעת, בהתקיים מספר תנאים ביניהם: "מסירת החזקה ורישום מלא הזכויות בנכס על שם הקונה בפנקס השטרות בלשכת רישום המקרקעין..." (סעיף 6). אין מחלוקת, כי טרם שולם דבר מהתמורה.
- הצדדים הטעימו את עמדותיהם לעניין הבקשות הפתוחות ובנושאים נוספים, הן בכתובים הן בעל-פה בדיון מיום 21.5.2025, והמעיין יעיין בתיק.
הבקשה הראשונה – סילוק על הסף
- לאחר מתן הדעת לטענות הצדדים הרלבנטיים, סבורני כי דין הבקשה, למצער בשלב זה, להידחות.
סילוק תביעה על הסף הוא סעד קיצוני שניתן במקרים "בהם ברור על פני הדברים כי גם אם יוכח מלוא הנטען בכתב התביעה, אין כל אפשרות, ולו קלושה, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד לו עתר" (רע"א 5003/23 SUGIMAT S.L נ' AIG EUROPE LIMITED, פסקה 8 (7.12.2023); ראו גם: בע"מ 6907/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (19.9.2023); רע"א 3910/19 ש.ח פארק פיתוח וגינון בע"מ נ' עיריית מעלות, פסקה 5 (10.7.2019)). הדברים עולים בחשיבותם, עת עצם הדיון בבקשה כרוך בבירורים עובדתיים, אשר מטבעם להידון בהליך גופו.