בהמשך לכך, קבעו המשיב 1 וסימונה להיפגש על מנת להגיע להסדר ההלוואה.
עובר ליום 10.01.2016 הגיע המשיב 1 לביתה של סימונה בחולון, יחד עם המשיב 3. במהלך הפגישה התחננה סימונה בפני המשיב 1 כי יפחית מתשלום החוב. המשיב 1 סירב, וסימונה בכתה והתחננה בפניו כי היא מתקיימת מכספי ביטוח לאומי, ועל כן תתקשה בהחזר סך 180,000 ₪ כפי שדרש. סימונה ציינה בפני המשיב 1 כי אייל כיסה את תשלום ההלוואה ואף יותר מכך, אולם המשיב 1 איים עליה בכוונה להפחידה באומרו כי אין בדעתו לוותר, וכי ימצא את אייל.
סמוך לאחר מכן, וכתוצאה מחששה מהמשיב 1, לוותה סימונה ממכרים סך 80,000 ₪. סימונה יצרה קשר עם המשיב 1, עדכנה אותו כי בידה כסף, והשניים קבעו להיפגש. באותו ערב הגיע המשיב 1 פעם נוספת לביתה של סימונה, יחד עם המשיב 3, שם מסרה לו סימונה סך 80,000 ₪.
במעשיהם המפורטים לעיל, סחטו המשיבים 1 ו-3, על דעת המשיב 2, את סימונה בפגיעה באייל במטרה לקבל ממנה את כספי ההלוואה, והכל במסגרת ארגון פשיעה.
- המבקשת טענה כי הראיות לכאורה שנאספו בקשר עם אישום זה מבססות סיכוי סביר להרשעת המשיבים 1-3 במיוחס להם במסגרת אישום זה. המבקשת הפנתה להודעתו של אייל שירזי וטענה כי זו מבססת את המתואר בסעיפים 1-2 לכתב האישום, בדבר גובה חובותיו למשיבים 1 ו-2 והחזרי הריבית השבועיים שהסתכמו בסך של 1,600 ₪ בשבוע (הודעת אייל שירזי מיום 25.01.2017, עמ' 2; וכן, תמליל חקירת אייל מיום 25.01.2017, מ.ט 127/17, עמ' 10). לפי המתואר, בשלב מסוים, המשיבים 1 ו-2 שילמו לנושים אחרים של אייל את חובותיו, ובאופן זה נותר חייב למשיבים 1 ו-2 בלבד סך של 155,000 ₪ (תמליל אייל, עמ' 44, שורות 1-8), חוב לו היה ערב בנו דניאל. בהמשך חקירתו, מסר אייל כי לווה כספים גם מגורמים אחרים, עד כי במאי 2015 "הרמתי ידיים, נעלמתי, רציתי לשים קץ לחיי כי הייתי חייב כל כך הרבה כספים ולא הייתי מסוגל לעמוד בזה יותר" (הודעת אייל, עמ' 3, שורות 62-63). לאחר מכן, תיאר כיצד התחיל לעבוד בחנות הירקות של יוסי אלימלך בעיר אלעד, "נעלמתי לחצי שנה מהעולם" (תמליל אייל, עמ' 61, שורה 23), עד כי בשלב מסוים לווה מיוסי כהן ויוסי אלימלך סך 100,000 ₪ מתוכם מסר סך 80,000 ש"ח לסימונה שירזי, גרושתו, על מנת שתיפגש עם המשיבים 1 ו-2 ותגיע עימם להסדר (תמליל אייל, עמ' 64-65). במהלך חקירתו נשאל האם אוים או נתקף על ידי מי מהמשיבים, והוא השיב בשלילה (הודעת אייל, עמ' 4, שורות 108-111, עמ' 7, שורה 208). כאשר עומת עם גרסת סימונה מסר: "אשתי חרדה לשלומי והסיקה מסקנות לבד. לא היה ולא נברא" (הודעת אייל, עמ' 4, שורה 125).
תמונה דומה לזו שתיאר אביו, מסר גם דניאל, בנם של אייל וסימונה. דניאל מסר בחקירתו כי פרט מהלוואות שלווה מהמשיב 2, היה ערב להלוואת אביו, כאשר בשלב מסוים הגיע להסדר חוב עם המשיב 2, ושולם לו סך של 100,000 ₪, וכי לא היו כלל איומים (הודעת דניאל מיום 29.01.2017, עמ' 3, שורות 57-60, שורה 76).