ההגנה טענה כי מדובר בסגנון דיבור מקובל בין המשיבים 1-3 לבין דוראל, אלא שאין לכך ביסוס בגרסתו של דוראל. כמו כן, בחינת הדברים בקנה מידה אובייקטיבי, על רקע המכלול הראייתי והנסיבתי כולו כפי העולה מגרסתו של דוראל והאזנה לתוכן השיחות, מעלה כי אין יסוד ראייתי לטענה זו, ואין בה לכרסם בתשתית הראייתית הלכאורית. סגנון דיבור הכולל ביטויים של "אחי" ו"כפרה" אינם צובעים את דברי האיום בצבע חיובי ואינם מחלישים ממשמעותם, ואלה, כאמור, נבחנים לפי אמת מידה אובייקטיבית ובהקשר הראייתי הכולל.
טענות שהועלו כנגד מהימנותו של דוראל נעדרות ביסוס ראייתי על פניו, ומכל מקום, ובשל טיבן, אין מקומן בשלב דיוני זה.
הוא הדין אף באשר לטענות בדבר הפעלת לחץ פסול על דוראל בחקירתו. עם זאת ולפי שהוצג לפניו, אציין כי איני סבור בנסיבות דנא כי יש בכך להשמיט את האמור בהודעתו של דוראל, ומקובלת עלי עמדת המבקשת כי מדובר בטענה מרחיקת לכת, אשר ממילא מקומה להתברר בהליך העיקרי.
מכל המקובץ אני קובע קיומה של תשתית ראייתית לכאורית בקשר למשיבים 1-3 בגין אישום זה.
יד. אישום 13 – סחיטת שירזי סימונה
- אישום זה מיוחס למשיבים 1-3.
- למשיבים 1-3 מיוחסת עבירה של סחיטה באיומים שהובילה לכדי מעשה, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 428 סיפא בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
- לפי כתב האישום, במהלך שנת 2010 לווה אייל שירזי (להלן: "אייל") סך של 1,500 ₪ מהמשיבים 1 ו-2, סכום אותו החזיר חודש לאחר מכן בתוספת 5% ריבית. בתקופה שלאחר מכן, שב ולווה אייל מהמשיבים 1 ו-2 סכומי כסף נוספים, עד כי בשנת 2012 חובו למשיבים 1 ו-2 עמד על כ-70,000 ₪.
בשנת 2012, ונוכח חובות רבים נוספים שהיו לאייל לגורמים אחרים בשוק האפור, בהיקף של כ-85,000 ₪, סיכם אייל עם המשיבים 1 ו-2 כי הללו יכסו חובות אלו, כך שסך החוב למשיבים 1 ו-2 עמד על כ-155,000 ₪ (להלן: "ההלוואה"). עוד סוכם כי את ההלוואה ישלם אייל בתשלום שבועי בסך 1,600 ₪, המהווה תשלום ריבית בלבד, וכי ערב להלוואה זו יהיה בנו של אייל, דני שירזי (להלן: "דני").
אייל עמד בתנאי ההלוואה עד לחודש אפריל 2015, שאז נקלע לקשיים כלכליים ולא יכול היה לעמוד בתנאי ההחזר למשיבים 1 ו-2, וכן למלווים נוספים. כתוצאה מכך, עזב אייל את ביתו בעיר חולון למשך מספר חודשים, ועבר להתגורר בעיר אלעד.
סמוך לאחר מכן, בת זוגתו של אייל, סימונה שירזי (להלן: "סימונה"), יצרה קשר עם המשיב 1 על מנת לנסות ולהגיע להסדר כספי על אודות החוב. במהלך השיחה, ציינה סימונה באוזני המשיב 1 כי אייל נעדר ולא יצר עמה קשר. המשיב 1 איים על סימונה בכוונה להפחידה באומרו כי "אני עוד אמצא אותו, גם אם אני אצטרך לחפש אותו בכל החנויות".