באשר לתוכן המפגש, השיב ישראל גלעדי כי לא הרימו יד על יניב, אלא עשו לו סידור חוב (הודעת ישראל גלעדי, עמ' 3, שורה 88), ותיאר כי "מה אני מסביר לך? לא הרימו עליו יד, לא כלום, עשו סיבוב, מה הבעיה? זה אמרתי לך, אני לא הכחשתי את זה" (תמליל ישראל גלעדי, עמ' 57, שורות 25-27). בנקודה זו יודגש כי יניב ממילא לא טען שהוכה במפגש במשרד, אלא תיאר את המפגש בכללותו כמאיים ובייחוד את אופן הבאתו למשרד כמאיים.
בחקירה נוספת של ישראל גלעדי הוא מסר כי התקיימה פגישה שבה המשיב 2 "דיבר יפה", ולבסוף הגיעו להסדר חוב, שבו יניב מסר את הכסף לישראל שהעביר הכסף למשיב 2, ואם יניב לא ישלם ישראל חב בתשלום (חקירת ישראל גלעדי מיום 07.02.2014, עמ' 2, שורות 29-30). המבקשת טענה כי ישראל גלעדי הכחיש את דברי יניב לפיהם "סידר" לו מלווים נוספים, אולם כפי המתואר באישום הקשור לישראל גלעדי, גרסתו של זה באופן כללי לקתה במגמת צמצום והרחקה.
כמו כן הושמעה לישראל גלעדי שיחה שהוקלטה בהאזנת סתר שיחה 1999 עמדה 181211, וגלעדי הסביר כי מדובר בשיחה בינו לבין נועם על אודות החוב של יניב, והסדר החוב אליו הגיע עם המשיב 2 ומוריס (הודעת ישראל גלעדי, עמ' 16, שורות 525-537).
מוריס בניאשווילי בחקירתו אישר כי לווה מהמשיב 2 עבור יניב (הודעת מוריס בנישאוילי מיום 14.02.2017, עמ' 4, שורות 107-109). את הכסף היה מחזיר או בהגעה לדלת המשרד בג'סי כהן, או למשיב 5 או למשיב 4 (הודעת מוריס, עמ' 4 שורות 120-121).
המשיב 1 נחקר בחקירתו אודות האירועים ושמר על זכות השתיקה (הודעת המשיב 1 מיום 10.02.2017, עמ' 30-32). כך גם שתק המשיב 2.
המבקשת טענה כי מקבץ הראיות שפורט לעיל מבסס קיומן של ראיות לכאורה באישום זה – הודעת יניב אדרי אשר תיאר את החשש שבו היה נתון; את איומיו של המשיב 2; כמו גם טיבו של האירוע במהלכו הובל למשרד המשיבים. הודעה זו נתמכת בגרסת ישראל גלעדי אשר אישר כי יניב התקשר אליו מהדרך וביקש ממנו להגיע, וכן בשיחה בהאזנת סתר אשר מלמדת על אודות מערך החובות בין יניב, מוריס לבין המשיב 2 וישראל, וכן שתיקת המשיבים 1 ו-2.
- ב"כ המשיב 1 טען כי אין בידי המשיבה ראיות הקושרות את המשיב 1 לאישום זה, וכי אף יניב מסר בעדותו כי מעולם לא היה בקשר עם המשיב 1 ולא שוחח עמו על ההלוואות.
- ב"כ המשיב 2 טען כי במהלך חקירתו של יניב התברר לחוקרים שהם זימנו נחקר אחר מזה שרצו ובכל זאת המשיכו בחקירה. נטען כי מחקירתו עלה כי לא אוים על ידי המשיבים, כי נקרא למשרדם שם עשו עמו הסדר חוב, כי איים על המשיב 2 שאם יפנה אליו בעניין החוב יגיש נגדו תלונה במשטרה על סחיטה באיומים כי הוא חייב כספים לגורמים אחרים בשוק האפור המאיימים עליו. כמו כן נטען כי עדות זו של יניב נתמכת בעדותו של "ישראל השמן" אשר ערב באותו מעמד לחובותיו.
- ב"כ המשיב 4 טען כי המשיב 4 לא נחקר באזהרה בקשר לאישום זה ולא הוטחו בו החשדות בקשר לאישום זה, כי הופרה לפיכך זכותו להתגונן מפני הנטען כלפיו וכי המדובר במחדל חקירה המצדיק את ביטול האישום נגדו.
- המבקשת טענה כי אין ממש בטיעוני ב"כ המשיבים 1 ו-2.
באשר למשיב 1 נטען כי בניגוד לטענת בא כוחו, לפיה המשיב 1 אינו קשור לאישום שכן יניב מסר בחקירתו שלא עמד בקשר עם המשיב 1 בנושא ההלוואה, יניב התייחס במישרין למשיב 1 בחקירתו: "היה כמה כחלון... יש איך קוראים לו, יש את אבי" (תמליל חקירתו מיום 24.01.2017, עמ' 6, שורה 6), וכן התייחס להלוואה ולמקבלי התשלומים בגוף רבים וכי היה "חייב להם כסף" (עמ' 6, שורה 15 לתמליל), וכן ציין כי המשיבים 1 ו-2: "הם מדברים ביניהם, ברור" (עמ' 27, שורה 16).