בשלב מסוים בחקירתו בירר מרדכי מול החוקר האם דבריו נרשמים, ואמר לחוקר: "אל תסבך אותי אחר כך שיגיע אליי...שלא יגיע אלי" (תמליל מרדכי, עמ' 44, שורות 33-34); וכן: "אני מספר על דברים עליהם ושלא יידעו שאני דיברתי עליהם...בשביל מה אני צריך את כל זה? את כל הבעיות האלה? הם יכולים להכל...מסוגלים לכל דבר" (תמליל מרדכי, עמ' 92, שורות 36-38, עמ' 93 שורות 3-4).
באשר להתנהלות המשיבים אותה תקופה בגביית החוב, פירט מרדכי כיצד "מעשר בבוקר חופרים חופרים...תארי לך שיש לי שלושים וחמש כאלה" (תמליל מרדכי, עמ' 52, שורות 38-39).
בחקירתו הושמעו למרדכי שיחות האזנות הסתר מושאי האישום;
שיחה 6309 עמדה 180032 – שיחה בה איים המשיב 1 על מרדכי כי הוא רוצה כסף עוד היום: "היום אני רוצה כסף, אני תוך שעה אצלך איפה שלא תהיה, בפרטיות, בקוס של האחותך, איפה שלא תהיה...אני לא מחכה, שעה מעכשיו אני רוצה את כל הכסף...אני לא מחכה". מרדכי השיב כי מדובר בסוג של איום (תמליל מרדכי, עמ' 74, שורה 31), והגם שציין כי אותה עת היה בצפון הארץ ולא פחד, הלכה למעשה לאחר שיחה זו שילם לשליח מטעם משיב 1 את הכסף (תמליל מרדכי, עמ' 75, שורה 8, עמ' 77, שורות 16-19).
שיחה 4655 עמדה 181447- שיחה בין מרדכי לבין המשיב 4 בה מבקש המשיב 4 לפגוש אותו, והורה לו "אל תזוז לשום מקום, אני רוצה לפגוש אותך". מרדכי ציין בחקירתו כי מדובר בסוג של איום, וכי בסופו של דבר לא נפגש עם המשיב 4 שכן "לא רציתי לראות אותו....לא רציתי לפגוש אותו...כי לא יודע מה יכול להיות....לא יודע מה יכול לקרות. אם אתה שואל אותי פחדתי להיפגש איתו. בגלל זה השארתי לו והלכתי" (תמליל מרדכי, עמ' 79 שורות 31, 39-40, עמ' 81, שורות 12-13).
שיחה 803 עמדה 188492 – שיחה בה שוחח המשיב 5 עם מתתיהו ושאל אותו להיכן לבוא לקחת את הכסף. מתתיהו הסביר לו כי שוחח קודם לכן עם המשיב 4 (שיחה 5108) וסוכם כי יביא את הכסף ביום אחר. למשמע הדברים קילל המשיב 1 את מרדכי, והמשיב 5 איים עליו כי: "יאללה מוטי אל תזיין את השכל, אתה תיתן לי היום את הכסף...". מרדכי הסביר בחקירתו כי מדובר בסוג של לחץ פסיכולוגי ואיום (תמליל מרדכי, עמ' 88, שורה 19, עמ' 89 שורות 38-39).
המשיב 1 נחקר בגין אישום זה ושמר על זכות השתיקה (חקירת המשיב 1 מיום 10.02.2017, עמ' 7, שורות 199-200, עמ' 32-33). המשיב 2 שתק אף הוא.
המשיב 5 שמר אף הוא על זכות השתיקה (חקירת משיב 5 מיום 02.02.2017, עמ' 4, שורות 82-96).