יבגני אישר שהוא מפחד על בני משפחתו וחושש שהמשיבים ייכנסו לביתו, היכן שילדיו שוהים (תמליל יבגני מיום 25.01.2017, עמ' 15, עמ' 26 שורות 13-40, עמ' 59-60). וכן אישר שהשיחות עם המשיבים היו בטונים גבוהים, מלווים בקללות (תמליל יבגני מיום 25.01.2017, עמ' 23 שורות 4-13, עמ' 24 שורות 27-37), וכי חשש מפני הסלמה של אלימות: "בבנק לא ישלחו אנשים לשבור למישהו את הידיים והרגליים בשביל כסף" (תמליל יבגני מיום 25.01.2017, עמ' 27 שורות 38-39). יבגני אישר שהמשיבים אמרו לו שיבואו אליו הביתה, ישוחחו עם אשתו, יימצאו אותו ו"יזיינו אותו" (תמליל יבגני מיום 25.01.2017, עמ' 27).
בחקירתו הדגיש יבגני כי הוא פוחד על משפחתו ונוכח האמור המשיך לשלם את חובו. לדוגמא, אישר כי לאחר השיחה מיום 27.07.2016 (שיחה 15576 עמדה 180027) הוא שילם למשיב 2 את חובו (תמליל יבגני מיום 25.01.2017, עמ' 27), והדגיש – כשהיה לו כסף, הוא שילם למשיבים את הריביות, הוא אינו זוכר תאריכים, אך בחודש האחרון שילם להם פעמיים והתשלום האחרון היה לפני כשבוע (תמליל יבגני מיום 25.01.2017, עמ' 27, עמ' 37-38, 49-50, 55 שורות 1-2, 31-32, עמ' 58).
תמיכה נוספת לעדותו של יבגני, מצאה המבקשת ברשימת אנשי הקשר בטלפון של יבגני, שבה הופיע מספר הטלפון שבשימושו של המשיב 2 ומספר הטלפון שבשימושו של המשיב (דו"ח תשאול יבגני מיום 25.01.2017, ונספחים י.ש.1 ו- י.ש.2). בנוסף, מסר יבגני מסמך המעיד על העברת כספים – צילום קבלה, הפקדת 600 ₪ בדואר לטובת המשיב 4, מתאריך 01.08.2016 (מזכר קבלת מסמכים מיבגני מיום 05.02.2017).
המשיב 1 נחקר אודות היכרותו עם יבגני ושמר על זכות השתיקה (חקירת המשיב 1 מיום 06.02.2017, עמ' 29).
המשיבים 2 ו-3 שמרו גם הם על זכות השתיקה.
המשיב 5 נחקר אודות האישום ושמר על זכות השתיקה (חקירת המשיב 5 מיום 29.01.2017, עמ' 12-15).
לאור האמור, טענה המבקשת כי הודעתו של יבגני מפורטת וקוהרנטית, ומחוזקת בהאזנות הסתר שהוקלטו בין המשיבים לבין יבגני, וכי אל מול אלו עומדת שתיקת המשיבים.
- ב"כ המשיב 1 טען כי אין בראיות שהוצגו לבסס עבירה של סחיטה באיומים, גם אם הדברים שנאמרו ליבגני הם קללות שנאמרו בטונים גבוהים ושלא בשפה מתורבתת. לטענתו, יבגני מסר בעדותו כי לא איימו עליו וכי שילם את חובו.
- ב"כ המשיב 2 טען כי אין ראיות לכאורה לביסוס אישום זה. לטענתו יבגני מסר בחקירתו כי אמנם חשש שהמשיבים יגיעו לביתו משום אי הנעימות אל מול אשתו וילדיו, והגם שהשיחה עמם כללה שימוש בשפה לא עדינה, הוא לא נסחט על ידם ולא שילם את חובו להם בגין איומים.
- ב"כ המשיב 3 טען כי הראיות הקיימות אינן מגלות את העבירה המיוחסת למשיב 3. לטענתו יבגני מסר בחקירתו כי לא נסחט ולא אוים, כי כל חששו נבע מכך שהמשיבים יספרו לאשתו שנטל הלוואה, כי המשיבים התקשרו אליו משום שפיגר בתשלום החוב וכי אישרו לו דחיות בהחזר החוב. נטען כי תשובותיו של יבגני לא היו נוחות לחוקרים וכי הם הפעילו עליו לחץ. ב"כ המשיב 3 טען כי הדברים המיוחסים למשיב 3 כדברי איום יש להבין על רקע שיחה 1381 לכל אורכה. בתוך כך טען כי מטון הדיבור ניתן ללמוד שהמשיב 3 התייאש מיבגני הדוחה אותו מפעם לפעם, וכי יבגני לא נשאל לגבי תחושותיו במהלכה. ב"כ המשיב 3 הפנה לשיחה 2098 וטען כי אין אינדיקציה לכך כי הדברים שנשמעו ברקע כוונו ליבגני. על כן טען כי מקום בו לא מיוחסים למשיב 3 אמירת דברי איום והדברים הנשמעים ברקע אינם מכוונים ליבגני, אין בסיס לאישום המיוחס למשיב 3. כמו כן נטען כי אמנם השיחה אינה נעימה ואמנם המשיב 3 כועס על יבגני אולם שיחה זו לא באה בחלל ריק אלא לאחר מספר שיחות בהן יבגני דחה את התשלום ולא עמד בהבטחותיו. בהקשר זה הפנה ב"כ המשיב 3 לשיחות 12129, 2348, 2370, 19976, 1381 וטען כי בתגובה לשיחות אלה טען יבגני כי לא חש מאוים ולא פחד וכי דבריו של המשיב 3 ליבגני נבעו מייאושו ממנו.
- ב"כ המשיב 5 טען כי השיחה מיום 28.08.2016 אינה מהווה איום היות והדברים שאמר המשיב 5 ליבגני אינם מהווים איום לפי שהאמור בהם אינו יכול להתבצע וכי יש לקרוא את האמרות המיוחסות למשיב על רקע השיחה כולה.
- המבקשת טענה כי אין ממש בטיעוני ב"כ המשיבים 1, 2, 3, ו-5.
באשר למשיב 1 טענה כי בניגוד לטענות בא כוחו הרי שמתוכנה של שיחה 1106 עלה בבירור כי המשיב 5 דיבר עם יבגני כאשר ברקע נשמעו המשיבים 1 ו-2 כשהם מגיבים במפורש ובמישרין לדברי יבגני והנחו את המשיב 5 להבהיר ליבגני כי הם בדרכם לביתו והכל בליווי קללות. המבקשת ציינה כי נערך זיהוי קולות למשיבים. כמו כן טענה כי בניגוד לטענת הסניגור לפיה יבגני לא שילם את החוב חרף האיומים, הרי שמתמליל החקירה עולה כי לאחר השיחות המאיימות שילם (תמליל חקירה מיום 25.01.2017, עמ' 31, שורה 1).