באשר למעשי הסחיטה באיומים, מסר איתן בעדותו כי המשיבים 1-3 הפנו אליו שיחות טלפון רבות באופן שהטריד אותו והלחיץ אותו וכן איימו על עמיתיו לעבודה - פרוספר ביטון ושניר ישראל שלא להמשיך ולעבוד עמו. באשר לפרוספר ביטון הרי שעדותו תואמת את עדותו של איתן ונתמכת בתמליל שיחה מיום 31.10.2016, שבה נשמע המשיב 3 משוחח עם פרוספר ומאיים עליו שאם ימשיך לעבוד עם איתן ואם ימשיך לשבת במשרדו ייפגע. אין מדובר בדברי אזהרה מפני נקיטה בהליכי הוצאה לפועל, כטענת ב"כ המשיב 3, אלא בדברי איום, אשר המשיב 3 המשמיע אותם הוא בעל השליטה באפשרות להתממשות הסכנה הגלומה בהם. כך הוא גם באשר לדברי האיום עליהם מסר שניר ישראל בעדותו. יצוין כי עדויות השניים תומכות אף זו בזו באשר להפניית איומים כלפי אנשים המקורבים לאיתן ובקשר לעיסוקו.
בכתב האישום נטען כי המשיבים 1 ו-2 הנחו את המשיב 3 לאיים על עמיתיו לעבודה של איתן במטרה למנוע מהם לעבוד עמו ובדרך זו לסחוט את איתן שישילם את חובו. אין ראיות ישירות לכך שהמשיב 3 הונחה על ידי המשיבים 1 ו-2 כנטען, אולם ההקשר הראייתי הנסיבתי לאישום זה, כמו גם התשתית הראייתית בדבר הפעילות העבריינית במסגרת ארגון פשיעה בשליטתם ובשליחותם של המשיבים 1 ו-2 - די בהם כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורית מספקת גם בקשר לכך.
טענות ההגנה בדבר מחדלי חקירה אינן מצדיקות התייחסות בשלב זה בו נבחנות הראיות הקיימות במצבן הגולמי, כך שמקומן להתברר על פי רוב בהליך העיקרי.
כו. אישום 25 – סחיטת אילן דשתי
- אישום זה מיוחס למשיבים 1, 2 ו-4.
- למשיבים 1, 2 ו-4 מיוחסת עבירה של סחיטה באיומים שהובילה לכדי מעשה, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
- לפי כתב האישום, בשנת 2014, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, או בסמוך לכך, פנה אילן דשתי (להלן: "אילן"), למשיבים 1 ו-2 בבקשה למתן הלוואה. המשיבים 1 ו-2 אישרו לאילן הלוואה בסך 5,000 ₪ בעבור תשלום ריבית בסך 600 ₪ לשבוע (להלן: "ההלוואה").
במהלך התקופה שבין שנת 2014 לשנת 2016, או בסמוך לכך (להלן: "התקופה"), לווה אילן מהמשיבים 1 ו-2 מספר הלוואות נוספות, בסכומים שאינם ידועים למבקשת במדויק, המצטברים לכדי מאות אלפי שקלים.
במהלך התקופה, גבו המשיבים 1 ו-2 את התשלומים מאילן באמצעות המשיב 4, אשר נפגש עם אילן ולקח ממנו את ההחזרים במזומן.