איתן מסר כי בעקבות החוב נקלע לסכסוך עם המשיבים 1 ו-2 וכי הם שינו את יחסם אליו. טענות שהעלו הסניגורים ביחס למהימנותו הכללית ולמהימנות עדותו אינן מבוססות בחומר הראיות הקיים, ומכל מקום אין מקומן בשלב זה של המעצר. עם זאת, יצוין כי עדותו של איתן נתמכת בעדויות עדים נוספים ברמי, פרוספר ביטון ושניר ישראל, כמו כן בתצהיר שצירף לבקשה לביטול צו עיכוב מן הארץ ובשיחות שנקלטו בהאזנות סתר ונסקרו לעיל. ההגנה הפנתה לשיחות מסוימות וטענה כי יש בהן להפריך את הנטען באישום זה, אלא ששיחות אלה עולות דווקא עם עדותו של איתן כי מעת שלא עמד בתשלומים וביקש מהמשיבים 1 ו-2 לוותר על תשלום הריבית הם שינו את יחסם אליו.
באשר למעשי הסחיטה בכוח, תיאר איתן בעדותו מספר אירועים בהם הופעל כלפיו כוח: אירוע בו נדחף על ידי המשיב 1 מהצ'יינג' ביום 11.07.2016, אירוע ניפוץ שמשות משרדו ביום 19.07.2016, אירוע השלכת רימון על ידי אדם חבוש בקסדה לעבר משרדו ביום 09.08.2016, אירוע השלכת רימון בקרבת ביתו ביום 26.09.2016.
באשר לאירוע הראשון של שימוש בכוח נגד גופו של איתן מבססת עדותו של איתן את מעורבותו הישירה של המשיב 1 בנוכחות המשיב 2.
באשר לאירועים נגד רכושו של איתן (משרדו וביתו) מסר איתן כי להערכתו האחראים לכך הם המשיבים 1 ו-2 ומי מטעמם. איתן שלל בעדותו קיומם של גורמים אחרים עמם הוא מסוכסך (תמליל חקירתו מיום 25.01.2015, עמ' 46, שורות 13-21). המבקשת טענה כי נוכח היותם של המשיבים 1 ו-2 בעלי החוב הגדול ביותר, מתקיימת תשתית ראייתית לכאורית לקיומו של מניע מטעמם לפעול נגד איתן בכוח ובאיומים על מנת שיחזיר את חובו. תשתית זו הינה נסיבתית, אולם יש בהצטרפותן של כלל הנסיבות, ובייחוד סמיכות הזמנים בין ניסיונותיו של איתן להידבר עם המשיבים בקשר לחובו לבין מועדי קרות האירועים, לבסס תשתית ראייתית נסיבתית לכאורית בדבר סיכוי סביר להרשעת המשיבים 1 ו-2 בגין מעורבותם באירועי ניפוץ השמשות והשלכת הרימונים, במידה מספקת לשלב דיוני זה.
כידוע "ניתן להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים גם במקרים בהם כל הראיות נגדו הן ראיות נסיבתיות, וזאת כאשר הראיות הנסיבתיות הן בעלות עוצמה כזו המובילה למסקנה לכאורית ברורה בדבר קיומו של סיכוי סביר להרשעה, חלף קיומו של הסבר חלופי הגיוני שעשוי להתקבל בסופו של ההליך הפלילי". (בש"פ 3485/18 הררי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.06.2018)).