ב"כ המשיב 2 הפנה לשיחה 2144 בין המשיב 2 לבין אילן וטען כי יש בה ללמד על העדר מודעותו של המשיב 2 למעשיהם של המשיב 1 והמשיב 4. בשיחה זו תועד אילן מבקש מהמשיב 2 הלוואה נוספת וזה השיב שאינו רוצה להגדיל את חובו של אילן וכי הוא צריך לדבר עם המשיב 1. לקראת תום השיחה תועד המשיב 2 מזכיר לאילן כי לא שילם 300 ₪ בגין פיגור. בנסיבות אלה, נחה דעתי כי לא הונחה לפניי תשתית ראייתית מספקת לביסוס סיכוי סביר להרשעת המשיב 2 במיוחס לו באישום זה, אף אם ניתן להצביע על אינדיקציות ראייתיות לפיהן המשיב 2 היה מעורה, באופן כלשהו, בסכסוך עם אילן.
ב"כ המשיב 4 הפנה לשיחות 629 ו- 1334 (ככל הנראה הכוונה לשיחה 1337) על מנת לבסס טענתו כי אין יסוד לסחיטה באיומים. שיחות אלה מוקדמות לשיחות המאיימות ואין בהן להפחית מעוצמת התשתית הראייתית הלכאורית.
מעורבותו הישירה של המשיב 4 בעבירה של סחיטה באיומים שהובילה לכדי מעשה מבוססת על ראיות לכאורה. מעורבותו של המשיב 1 אמנם אינה פיזית, אך מבוססת על ידיעתו אודות המחלוקת עם אילן באשר לגובה החזר החוב ומעורבות המתוארת לעיל כנגזרת ממעמדו בארגון.
כז. אישום 26 – סחיטת אלכסנדר שוורצמן
- אישום זה מיוחס למשיבים 1, 2, 4 ו-5.
- למשיבים 1, 2, 4 ו-5, מיוחסת עבירה של סחיטה בכוח שהובילה לכדי מעשה, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 427(א) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
- לפי כתב האישום, במהלך שנת 2014, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, פנה אלכסנדר שוורצמן (להלן: "אלכסנדר"), למשיבים 1 ו-2 בבקשה למתן הלוואה, בסכום של 10,000 ₪. בהמשך, ועד לחודש מרץ שנת 2016, לווה אלכסנדר מהמשיבים 1 ו-2 הלוואות נוספות, בסכום מצטבר של כ- 150,000 ₪.
בעבור ההלוואה האחרונה בסך 50,000 ₪ אותה לווה אלכסנדר מהמשיבים 1 ו-2 בחודש מרץ שנת 2016, העביר אלכסנדר את רכבו מסוג קאיה מ.ר. 82-119-31, לשימושו של המשיב 1, כערבון להחזר ההלוואה.
בנוסף, במהלך התקופה, היה אלכסנדר ערב על תשלום חובותיו של אחר בשם זלמן פופלובסקי (להלן: "זלמן"), למשיבים 1 ו-2. מתוקף ערבותו זו של אלכסנדר, פנו אליו המשיבים 1 ו-2 בדרישה כי ישלם את חובותיו של זלמן. בעקבות פניה זו, שילם להם אלכסנדר 600 ₪ בשבוע.
במהלך חודש אוגוסט שנת 2016, או בסמוך לכך, הזמין המשיב 2 את אלכסנדר למשרד בג'סי כהן, על מנת לשוחח עמו על תשלום החוב של זלמן. במשרד נכחו אותה עת המשיבים 2, 4 ו- 5. במהלך השיחה במשרד, תקפו המשיבים 2 ו- 5 את אלכסנדר שלא כדין, בכך שהמשיב 2 התיז על פניו גז פלפל, ומיד לאחר מכן המשיבים 2 ו- 5 הכו אותו, כל זאת בנוכחות המשיב 4. לאחר מכן, שאל אלכסנדר לסיבת התקיפה והמשיב 2 השיב לו: "אני רוצה שתסבול". בעקבות התקיפה, המשיך אלכסנדר לשלם את חובותיו של זלמן למשיבים 1 ו-2.