"לפיכך, אם הנושה של חוב קיים מודיע, שכל עוד לא סולק המגיע הוא, מצדו, יקפיד על תנאי החוזה הקפדה יתרה, ולא עוד יטה חסד לחייב, כפי שנהג עד כה, לא יהא בכך 'איום' בשטח דיני החוזים, קל וחומר – בפלילים".
אין בידי לקבל, למצער בשלב זה, את הטענה כי החוקרים שידלו את יניב למסור כי הרגיש מאוים ונסחט. מתמליל עדותו של יניב ניכר כי מסר את דבריו מתוך הבנתו את משמעותם ובהקשר של האירועים אותם תיאר. יניב מסר מיוזמתו על אודות פחדו מהמשיב 2 והלחץ שחש בעקבות התנהגותו של המשיב 2 כלפיו, וכן מסר כי אלה הניעו אותו להעביר למשיבים 1 ו-2 כספים. כמו כן, ובהקשר לטענה זו של ההגנה, יש להדגיש כי המבחן לקיומו של איום הינו אובייקטיבי ולא סובייקטיבי ומכאן כי עמדתו של יניב באשר למעשה הסחיטה באיומים כלפיו, אף אם לא הייתה מבטאת תחושת איום וסחיטה ואף אם תגובותיו לאמרות המשיב 2 ומעשיו מבטאות ביטחון, אינם שוללים את קיומו של יסוד האיום. יצוין כי בהודעתו של יניב ניכר חששו לדבר באופן פתוח וחופשי על המשיבים 1 ו-2 אולם באופן העולה דווקא בקנה אחד עם חששו מהמשיבים 1 ו-2 בהקשר לאירועים עליהם סיפר.
באשר לטענת ההתיישנות, נכונה עמדת המבקשת כי מקומה לבירור בהליך העיקרי אף בשים לב לדברי יניב בהודעתו בדבר המועד בו פנה לראשונה לקבלת הלוואה מהמשיבים 1 ו-2.
באשר למשיב 1, הרי שעדותו של יניב מבססת את מעורבותו של המשיב 1 כדמות צללים מרתיעה המטילה אימתה מרחוק. עם זאת, בכל הנוגע לאישום זה נחה דעתי כי אין אינדיקציה ראייתית מספקת בכל הנוגע למעורבות ישירה מצד המשיב 1 כלפי יניב, כך שהמיוחס לו מתבסס בעיקר על מעמדו כראש ארגון הפשיעה המתווה ומנהל את פעילותו העבריינית בכל הנוגע לגביית הכספים.
באשר לטענה כי יניב בעל עבר פלילי בעבירות מרמה וכי בכך יש לשלול את מהימנות גרסתו, הרי שבשלב זה אין להידרש לשאלות של מהימנות ומשקל, מקום בו לא התגלו סתירות מובהקות הגלויות על פני גרסתו.
חיזוק לעדותו של יניב נמצא בשתיקתם של המשיבים 1 ו-2.
- לאור כל האמור, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה בעצמה מספקת ביחס לאישום זה בכל הנוגע למשיב 2; ואילו ביחס למשיב 1 מדובר בראיות לכאורה ברף נמוך.
- אישום זה מיוחס למשיבים 1, 2 ו-4.
- למשיבים 1 ו- 2 מיוחסות העבירות הבאות: סחיטה בכוח במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין, בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה וסחיטה באיומים שהובילה לכדי מעשה, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
למשיב 4 מיוחסת עבירה של סחיטה באיומים שהובילה לכדי מעשה, במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין בנסיבות סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
- לפי כתב האישום, בשנת 2012, במועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, פנה ניסים ציון (להלן: "ניסים"), למשרד השייך לארגון הפשיעה, בראשו עמדו אותה עת המשיבים 1 ו-2, כמפורט באישום הראשון. בתקופה שבין שנת 2012 ועד לשנת 2015, לווה ניסים מהמשיבים 1 ו-2 כעשר הלוואות כספיות שונות, בסכומים של כ- 5,000 ₪ בכל הלוואה.
בנוסף, באותה תקופה לווה אחיו של ניסים, חיים ציון (להלן: "חיים"), הלוואה מהמשיב 2 והתקשה לעמוד בהחזר החוב. לאור האמור, פנה המשיב 2 לניסים, אשר היה אחראי על חובו של חיים כלפיו, בדרישה כי ישלם את חובו של חיים.