בעקבות הגעתם של המשיבים 2 ו-5 לדירה, ולאור חששם מביקור נוסף, העתיקו גלית ואיתמר את מקום מגוריהם לכתובת אחרת בלא שעדכנו בדבר המעבר את משרד הפנים, והכל על מנת שהמשיבים 1 ו-2 לא יוכלו לאתרם. סמוך לאחר מכן, התבטא המשיב 2 בשיחה עם איתמר כי הוא יודע היכן איתמר מתגורר.
במהלך חודש מרץ שנת 2016, או בסמוך לכך, במועד שאינו ידוע למבקשת, לאור אי תשלום חוב נוסף מצדו של איתמר, הזמין המשיב 1 את איתמר לפגישה בצ'יינג' בקניון הזהב. במהלך הפגישה איים המשיב 1 על איתמר בכוונה להפחידו, באומרו: "תשמע, אנחנו לא רוצים בעיות, אנחנו לא אוהבים דחיות". לאור חששו של איתמר, הוא מסר למשיב 1 בכזב על אודות עסקה עתידית אשר תניב עבורו כסף, וכי בדרך זו יוכל לשלם את החוב.
לאור האיומים המתוארים, שילם איתמר את יתרת החוב, לפחות בחלקה.
במעשיהם המפורטים לעיל, כך נטען, סחטו המשיבים 2, 4 ו-5 את איתמר וגלית עבור ארגון הפשיעה, ועל דעתו של המשיב 1. המשיבים איימו על איתמר וגלית בפגיעה שלא כדין בגופם ובמשפחתם על מנת להניע אותם לשלם להם את יתרת החוב, והכל במסגרת ארגון פשיעה.
- המבקשת טענה כי יש בידה תשתית ראייתית מספקת המבססת סיכוי סביר להרשעת המשיבים במיוחס להם במסגרת אישום זה. בתוך כך הפנתה לחקירתו של איתמר ממנה עולה כי במספר הזדמנויות לווה כספים מהמשיבים 1 ו-2 בגובה של עשרות אלפי שקלים, בריבית חודשית של 10%, ואף יותר מכך (הודעת איתמר מיום 25.01.2017, עמ' 2, שורות 32-33). לגרסת איתמר, ההיכרות בינו לבין המשיבים 1 ו-2 נעשתה באמצעות רמון, מכר של איתמר (תמליל חקירת איתמר מיום 25.01.2017, מ.ט 204/17, סומן ע"א (6), עמ' 5, שורות 28, 34-35). באשר לחלקם של המשיבים 3 ו-4 בגביית החוב ציין בחקירתו כי "היו מתקשרים אליי העובדים של נועם, אחד בשם סמי, פקיד, היינו מתאמים שליח וקבענו מקום ושעה" (הודעת איתמר, עמ' 4, שורות 121-122, וכן תמליל איתמר עמ' 37 שורה 3), וכי "היה שליח שבא לקחת את הכסף. זה עם הזקן והקעקועים" (הודעת איתמר, עמ' 4, שורה 112) אותו זיהה בהודעה מאוחרת יותר כמי שלא ידע לנקוב בשמו (הודעת איתמר מיום 12.02.2017, עמ' 1).
בשלב מסוים, נקלע איתמר לקשיים כלכליים בגינם לא יכול היה לעמוד בהחזרי ההלוואה שאז "הודעתי לו (למשיב 2) שאני לא משלם יותר" (תמליל איתמר, עמ' 10, שורה 25). בעקבות זאת, נפגש עם המשיב 2 אשר נתן לו שהות מסוימת להסדיר ענייניו, ולאחר מכן שבו אחרים מטעמו של מהשיב 2 לדרוש את החזרי ההלוואה, כאשר במקרים מסוימים יכלו אף להתקשר כ-20 פעמים ביום (תמליל איתמר, עמ' 15, שורה 2). איתמר הסביר בחקירתו כי נאלץ לספר למשיב 2 תירוצים שונים אודות התשלום מאחר "שאתה מגיע למקומות ומדבר עם מישהו ועומדים לך שתיים לידו...אז אתה יודע שאתה לא באיזה אווירה טובה עכשיו" (עמ' 17, שורות 29-30 ו-34). בנקודת זמן זו, התבקש איתמר על ידי משיב 1 להגיע לפגישה בצ'יינג. בפגישה זו התבטא כלפיו המשיב 1 בציינו כי "תשמע, אנחנו לא רוצים בעיות, אנחנו לא אוהבים דחיות" וכן "שמע אנחנו רוצים שתחזור למעגל התשלומים שלא יהיה פאדיחות" (תמליל איתמר, עמ' 16 שורות 1, 16 ו-26). איתמר נאלץ לספר למשיב 1 כי ייתכן "תבוא עסקה טובה נצליח לכסות את החוב" (תמליל איתמר, עמ' 17, שורות 6-7).