נוכח האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם 3 בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.
אינני מרשיעה אותו בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, מהטעמים המפורטים בפרק הכללי.
נאשמים 4-5
א. נאשמים 4-5 – כללי
- הסייגים המפורטים בפרק הכללי לכתב האישום, כמו גם מחדלי התביעה והחקירה, נוגעים גם לנאשמים 4 ו-5. עם זאת, בנוסף לכך, עניינם של נאשמים 4 ו-5 שונה במובנים רבים מעניינו של נאשם 3, והתשתית הראייתית הנוגעת לעבירות המיוחסות להם דלה אף יותר מזו הנוגעת לנאשם 3.
הפירוט וההדגשה על דוחות הבדיקה
- דוחות הבדיקה של מכון הדרום, בו משמשים הנאשמים 4 ו- 5 כבודקים, ברורים ומובנים במידה רבה יותר מאלה של מכון קומפיוטסט, וכוללים אמירות מפורשות שנועדו להבהיר ללקוחות את מצב הרכב.
כך למשל, בשלב מסוים, נתן נחמן זיסין, המנהל האדמיניסטרטיבי של מכון הדרום, הוראה, לפיה, כאשר קיימים ליקויים בעלי משמעות גבוהה, יש לרשום באופן מפורש במסגרת ההערות הכלליות "הרכב לאחר תאונה".
בנוסף, בשלב מסוים הוחלט שיש לרשום בדוחות הבדיקה, על מנת להבהיר ללקוחות את הליקויים הרלוונטיים בשלדה: "במידה והרכב לאחר תאונה או קיימת פגיעה כלשהי בקורות בכל הנזכר בדו"ח זה "קורה" הכוונה היא לשילדה".
זאת ועוד, לאחר שעלו טענות שונות על ידי לקוחות, ועל מנת שלא יהיו אי הבנות בנוגע לליקויים הקיימים ברכב, התבקשו הבודקים להדגיש בסימון צהוב על גבי דוח הבדיקה את הסעיף המפורט להלן, ולבקש מהלקוח לחתום בחתימה נוספת ונפרדת ליד סעיף זה:
"הממצאים המחייבים את מכון הבדיקה הינם הממצאים המפורטים בכתב בטופס הסיכום בכפוף לתוצאות הבדיקה. משמעות הליקויים, חומרתם, והערכת מחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריות קונה הרכב".
לעניין טופס הסיכום האחיד העיד נחמן, כי בתחילת שנות ה-90 החלו להגיע תלונות של לקוחות שלא נאמרו להם פרטים מסוימים. לפיכך, הוא ביקש משני המכונים, להדגיש בצורה מפורשת, כי בתום הבדיקה יש לגשת למוסך או לשמאי על מנת לקבל הערכה של הנזקים והעלויות לתיקונם, ולהחתים את הלקוח ליד משפט מודגש זה. הוא ביקש כי תהיה חתימה נוספת ליד משפט זה, שכן מניסיונו, על אף שהלקוחות חותמים בתחתית הטופס כמזמין הבדיקה, הם חותמים במקום זה על מנת להשתחרר וללכת.
נחמן הסביר עוד, כי בשלב מסוים נערך שינוי בדוח הבדיקה, בעקבות התכנסות וועדה, לפיו הוכנסו קודים חדשים שיש להשתמש בהם. חילקו את הליקויים לשלוש קבוצות: ליקויים בעלי משמעות גבוהה, משמעות נמוכה ומשמעות שולית. לדבריו, בקודים אלה התחילו להשתמש במושגים "שצריך לסיים שתים עשרה כיתות בשביל להבין אותם", כאשר אין בכלל איזכור למונחים הבסיסיים מהסוג של שלדה או תאונה וכיו"ב, והוא אף הונחה לא להשתמש במילה שלדה כלל.