נחמן הדגיש, כי היו לו ויכוחים רבים עם משרד התחבורה, במסגרתם הסביר, כי לקוחות אינם מבינים מונחים אלה, שכן ניתן לכתוב את כל הקודים, אולם בסופו של יום הלקוח שואל שאלות פשוטות כגון "האם יש פגיעה בשאסי". השיבו לו שאנשים צריכים להבין אולם הוא אמר שהוא איננו יכול להעביר שיעור במכונאות לכל לקוח, ולהסביר לו אם מדובר בפגיעה בשלדה או לא. לפיכך, הנחה נחמן את בוחניו, שכל רכב שיש בו ליקויים בעלי משמעות גבוהה וסביר להניח שהרכב עבר תאונה, יש לציין בהערות הכלליות "הרכב לאחר תאונה". זה, לדבריו, בצירוף ההערה המודגשת לידה חתם הלקוח, אמור לכוון את הלקוח ללכת למוסך או שמאי בכדי לקבל הסבר על משמעות הליקויים הכתובים בדוח הבדיקה, כאשר שמאי יוכל להגיד להם בצורה ברורה אם יש פגיעה בשאסי אם לאו.
- כפי שיפורט בעניינם של כל אחד מהלקוחות, בכל המקרים חתמו הלקוחות בחתימה נפרדת ליד המשפט המודגש כי הממצאים המחייבים הם הממצאים בכתב; במקרים שבהם היו ליקויים במשמעות גבוהה נכתב במפורש כי "הרכב לאחר תאונה" ובמספר מקרים צוין בדוחות הבדיקה הרלוונטיים כי "במידה והרכב לאחר תאונה או קיימת פגיעה כלשהי בקורות בכל הנזכר בדו"ח זה "קורה" הכוונה היא לשילדה" (עם זאת לעניין משפט זה יש ליתן משקל לכך שלדברי נאשם 4, רק במועד מאוחר יותר התקבלה החלטה להוסיף משפט זה, וכאשר מוצא דוח מהמחשב מאותה עת, המשפט האמור מופיע אף אם לא היה בדוח המקורי שניתן ללקוח).
- לפיכך, בעניינם של לקוחות מכון הדרום קיים אף קושי רב יותר, לקבוע כי בוצעו עבירות מרמה על סמך אמירות בעל פה, הסותרות לכאורה את האמור בדוחות בכתב.
העדר ראיות נוספות לעדויות הלקוחות
- כמפורט לעיל, בעניינו של נאשם 3, הוצגו ראיות נוספות מעבר לעדויות הבעייתיות של הלקוחות, הכוללות האזנות סתר ובִּיוּם רכישת רכב על ידי ציפי דביר. כן הוצגו מספר חוות דעת שמאים והתייחסותו של השמאי המומחה שפרשטיין.
- בעניינו של נאשם 5 לא הוצגו כלל ראיות נוספות לעדויות הקונים, באף לא אחד מהמקרים המיוחסים לו, ובעניינו של נאשם 4, רק במקרה אחד הוצגה חוות דעת שמאי.
- העובדה שאין ראיות נוספות בעניינם של נאשמים 4 ו-5 אין בה רק כדי להביא למסקנה כי מטבע הדברים קיימות פחות ראיות נגדם, אלא יש בכך אף כדי לפעול לטובתם.
בעניין האזנות הסתר - העובדה שבמהלך החקירה הסמויה הועלו שתי עמדות האזנה לשני טלפונים של יורם ריחני, לתקופה של חודש, ולא נמצאו שיחות עם נאשמים 4 ו-5 כלל, מהווה ראיה שפועלת לטובתם ותומכת בטענותיהם. יצוין, כי בעניין זה טענה המאשימה כי בתקופה זו "עבר חתול שחור" בין הנאשמים 4 ו- 5 למוכרים אבי לוי ויורם ריחני. ואולם, לא הוצגה על ידי המאשימה כל ראיה לטענת "החתול השחור", למעט העובדה שהגיעו פחות לקוחות למכון הדרום בשנת 2007. בעובדה זו אין די להוכחת טענת "החתול השחור", כאשר קיימים הסברים נוספים לכך שהגיעו מעט לקוחות - הן העובדה שהחלה החקירה והמגרש נסגר, והן טענת הנאשם 4, שלא נסתרה ואף נתמכה בעדויות עדי ההגנה, כי במהלך השנים החלו הנאשמים 4 ו-5 להקפיד יותר על בדיקת כלי הרכב של טרייד אין סנטר ואיתור הליקויים בהם, ועל כן המוכרים במגרש החליטו להפנות אליהם פחות לקוחות.
- כן יצוין, כי בעוד שנגד נאשם 3 הוצגה ראיה בעלת משקל מסוים, עם הסייגים שפורטו בעניין ראיה זו, כפי שפורט לעיל, בנוגע לקשר שקשר עם אבי לוי ויורם ריחני, לסייע להם למכור את כלי הרכב תמורת טובת הנאשם 3 – בנוגע לנאשמים 4 ו-5 לא הוצגה כל ראיה לעניין זה. לא הוצג ולו בדל ראיה כי נאשמים 4 ו-5 קיבלו טובת הנאה כלשהי מהמוכרים, ולעניין קשירת הקשר הוצגה ראיה קלושה, דבריו של עזרא יעקב, המבוססים על הערכתו בלבד, שלא ניתן ליתן לה משקל. ואלה דבריו של עזרא, עליהם מתבססת המאשימה בעניין זה.
עזרא נשאל עם איזה מכוני בדיקה עבד, והוא השיב, שרוב הבדיקות היו במכון קומפיוטסט, והיה עוד מקום שהלכו ברחובות, למכון הדרום. כאשר נשאל מדוע הלכו למכונים אלה השיב: