שנית, בשיחות אין כדי להוות ראיה לכך שהנאשם 3 הציג בפועל מצגים כוזבים גם בנוגע לכלי הרכב עליהם הוא דיבר עם יורם בשיחות, כאשר רק בכך למעשה מואשם הנאשם. כאמור, עולה מהשיחות כי הנאשם מתבקש לסייע למכור את הרכב, ועולה הרושם כי הוא איננו מסרב לכך, אולם אין כל ראיה ברורה לגבי מעשיו של הנאשם 3 בפועל, לא בנוגע לכלי רכב שיגיעו אליו בעתיד, ולא בנוגע לכלי רכב שכבר נבדקו אצלו, ומכל מקום למעט במקרה אחד, לא בנוגע לעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום.
לכך מצטרפת העובדה כי יורם ריחני, שאמר את הדברים המפלילים ביותר בשיחות אלה, לא הגיע להעיד בבית המשפט על מנת שיתייחס לדברים אלה, ושותפו, אבי לוי, אשר היה שותף, לטענת המאשימה, למעשיהם של יורם והנאשם 3 ואף הודה בהם, לא זומן לעדות מטעם המאשימה. אבי לוי יכול היה לשפוך אור על האמור בשיחות אלה, כאשר אף המאשימה הדגישה בסיכומיה כי החשיבות של שיחות אלה "היא היכולת להבין את המערכת של היחסים בין נאשם 3 לשותפים" שניהם.
זאת ועוד, על אף ששיחות אלה מפלילות את נאשם 3, ומעלות חשד כבד נגדו, הן אינן חד משמעיות וניתנות לפרשנות. אכן נראה כי קיימות אמרות מפלילות בשיחות, ואולם ניתן ליתן לחלק מהן הסברים אחרים, ובנוסף קיימות אמרות שאינן מתיישבות עם תזת המאשימה, כגון אמירות בהן הנאשם איננו מסכים לבקשותיו של יורם, או לדוגמא איננו מבין מדוע יורם מדבר על בלטות (שיחה 5663 ת/295 מיום 9.5.07). דוגמא לחילוקי הדעות בנוגע לפרשנות הדברים שנאמרו בשיחות הינה דברי הנאשם בשיחה בת/219 "כן יש את השטויות הרגילים", שלגביהם טוענת המאשימה כי הנאשם מציין בפני יורם כי הוא אמר ללקוח את "השטויות הרגילים", ומנגד נטען כי הנאשם אמר ליורם כי קיימים ברכב "השטויות הרגילים".
יצוין לעניין זה, כי בראשית ניהול התיק, נוכח התנגדות הסנגורים להגשת השיחות, בשל כך שהדובר בהן לא יעיד בבית המשפט מפאת מצבו הרפואי, ניתנה על ידי החלטה המתירה הגשת שיחות אלה, בהסתייגות המפורטת להלן:
"באשר לשיחות שהדוברים בהן הינם הנאשם/עד ואדם שאיננו עד במשפט, קיימת רלוונטיות לעצם אמירת הדברים על ידי אותם דוברים שאינם עדים במשפט, לשם הבנת דבריו של הנאשם או העד בשיחה, והקשרם. שיחה הכוללת רק את דבריו של הנאשם או העד הינה שיחה חלקית ובלתי מובנת, כאשר מבלי לדעת למה השיב הנאשם ובאיזה הקשר נאמרים דבריו, לא ניתן להבין את דבריו ומשמעותם".