וכן:
"ש: כששאלו אותך בהתחלה על יורם ואבי אמרת שאתה לא מכיר אותם, אתה לא יודע מי הם, אתה לא יודע כלום, אתה ניסית להרחיק את עצמך מההיכרות שלך עם יורם ואבי, נכון?
ת: אני מה שאמרתי במשטרה, שאני לא היה לי איתם שום עסק, שום ביזנס לא היה לי איתם, מעצם השאלות האלה שבלבלו אותי כל כך אני לא ידעתי מה אני עונה, אמרתי, אני לא מפוקס הייתי מספיק לענות, אבל מראש אני אומר, לא הייתי חבר שלהם, לא יצאתי איתם ולא ביליתי איתם.
ש: מה זה קשור לבלות?
ת: אמרתי, אני הכרתי אותם במסגרת העבודה שלי.
ש: אני לא מבינה למה היית צריך להיות מפוקס בשביל להשיב לשאלות אם הכרת את יורם או את אבי או מה הם עושים ואיפה הם נמצאים, מה זה קשור להיות מפוקס?
ת: אני לא זוכר" (28.4.2013, עמ' 1031, שורות 13-25).
- אף בעדותו, השיב הנאשם 3 לשאלות שונות בתשובות מתחמקות ובלתי אמינות. כך, בשלב מסוים הוא אף לא היה מוכן להודות שפרטים אותם מסר בהודעתו במשטרה בנוגע למחיר הבדיקה הינם נכונים, באומרו רק כי "יכול להיות" שהדברים נכונים:
"עו"ד שטיין: מר צילבון, כשנשאלת על ידי החוקרים ואמרת להם שעבור בדיקה גביתם בין 420-850 שקל, אתה כנראה אמרת אמת באותו זמן, נכון?
העד, מר צילבון: יכול להיות.
ש: אני שואלת, אתה אמרת להם לא אמת?
ת: לא.
ש: אז אמרת אמת נכון?
ת: כן" (28.4.2013, עמ' 1027, שורות 14-20).
בנוסף, על אף שהודה בחקירתו במשטרה, בצורה ברורה, כי ידע שכלי הרכב אשר מגיעים לבדיקה מטרייד אין סנטר הינם בעייתיים ופגועים, לא היה מוכן להודות בכך בבית המשפט והתחמק בעת שנשאל על כך.
ואלה הדברים הברורים שמסר בהודעתו:
"ש: האם קבלת מיורם, אבי לוי או מי מעובדיהם רכבים פגומים כמתואר בשאלה קודמת?
ת: רוב המכוניות שיורם, אבי לוי ועובדיהם (עזרא ובחור דתי נוסף שאינני זוכר את שמו) הן פגומות.
ש: למה אתה מתכוון כשאתה אומר פגומות? באיזה סוג פגיעות נתקלת?
ת: פגיעות בעלות משמעות גבוהה: שילדה, תא מנוע, גג, עמודים" (ת/187, שורות 167-178).
(כן ראו דברים אלה בתמליל ההודעה ת/187ב עמ' 91-92).
וכך השיב לעניין זה באופן מתפתל בבית המשפט:
"ש: אני אומרת לך מר צילבון שאתה אמרת שהרכבים שלך שמגיעים אליך מהמגרש של יורם ואבי הם רכבים פגומים, מה אתה אומר לי על זה?
ת: מי אמר?
ש: אני אומרת לך שאתה ידעת.
ת: מאיפה את יודעת שהרכבים פגומים? את בדקת אותם?
ש: אני אומרת לך שאתה ידעת את זה.
ת: אני לא יכול לדעת שום דבר לפני שאני בודק, ברגע שאני בודק ואני מוצא את מה שאני מוצא אני כותב את מה שאני מוצא, אם אני לא רואה פגום אני לא אומר פגום, אם זה לא טוב אני אומר בדיוק מה שיש לו, בדקתי, ראיתי, רשמתי, הסברתי, מילה במילה, לא הסתרתי שום דבר משום קונה, מה שבדיוק אמרתי" (28.4.2013, עמ' 1039, שורות 11-20).