עם זאת, ועל אף שלא הוצגו בפניו מרבית טענותיה של המאשימה, יש בעדותו כדי לחתור תחת טענות המאשימה בעניין זה.
כך, יחזקאל העיד, כי ההערות שמוכנסות לדוח הבדיקה, בניסוח המופיע בדוח, מצויות בבנק ההערות, ולא מנוסחות באופן אישי על ידי הנאשם 3. בכך יש כדי לפגוע במידה רבה בטענות המאשימה, שכן אם מדובר בנוסח כללי הקיים בכל מכוני קומפיוטסט, לא ניתן לומר כי הנאשם 3 עשה שימוש בניסוחים אלה על מנת לסייע לאבי לוי ויורם ריחני במרמת הלקוחות על ידי רישום נוסח מטעה.
בעדותו, הסביר יחזקאל כי קיים בלוק של הערות (14.11.2012, עמ' 741, שורות 17-30) ואף התייחס בעניין זה ספציפית להערות מהסוג שלגביהן העלתה המאשימה טענות:
"עו"ד גולדמן: הזין הבודק את הנתון סימני פגיעה בקורת אורך שמאלית. סימני פגיעה קצות שלדה. זאת אומרת שאם הבוחן הבודק רוצה להזין סימני קורת אורך, זה נמצא בבנק, נכון?
עד, מר בן דוד: סימני פגיעת קצות שלדה וסימני פגיעת קורות אורך, אם לא היה בבנק, הוא לא היה יכול לרשום את זה.
ש: נכון, אז זה קיים בבנק.
ת: בוודאי.
ש: והוא ככה הזין את זה.
ת: נכון" (14.11.2012, עמ' 758, שורות 21-29; ההדגשות שלי – ש' ק').
יחזקאל העיד עוד, כי בנק ההערות מתעדכן ומשתנה מידי שנה שנתיים, כי הטכנולוגיה משתנה, צרכי השוק משתנים, דרישות של ביטוח משתנות, מועלות טענות של שמאים ומשרד התחבורה מודע לשינויים שנעשים (עמ' 748, שורות 7-21).
- אף בעדותו של שפרשטיין, המומחה מטעם התביעה, אשר לא התבקש על ידי המאשימה להתייחס לטענותיה בעניין אופן ניסוח הדוחות על ידי הנאשם 3, יש כדי לפעול כנגד טענות המאשימה בעניין זה. בתשובתו לשאלות אחרות, ציין שפרשטיין והסביר את משמעות המונחים "המטעים" כגון "קצה קורת שלדה", "סימני מתיחה", "סימני מילוי חומר" ו"הלחמות וחיבורים לא מקוריים ברכב". זאת, באופן שיש בו כדי ללמד על כך שמדובר במונחים מוכרים בתחום, שאין בהם ייחוד ומשום הטעייה.
- להלן תינתן התייחסות לטענות הבודדות של המאשימה, בעניין אופן ניסוח הדוחות וקביעת משמעות הליקויים, אשר לגביהן שאלה המאשימה את העדים שאלות, ולכל הפחות ניסתה לבסס את טענותיה. אציין, כי עצם דחיית טענות ספציפיות אלה, והנימוקים לדחיית טענות אלה, מתווספים לנימוקים הרבים לדחיית יתר טענות המאשימה בדבר אופן רישום ההערות והליקויים בדוחות הבדיקה, על ידי הנאשם 3.
משמעות "ליקוי בגג"
- לטענת המאשימה "נאשם 3 לא נהג לרשום את הליקויים בגג כליקוי בעל משמעות גבוהה, זאת בניגוד להוראות הנוהל" (סעיף 92 לסיכומי המאשימה).
מעיון בכל דוחות הבדיקה שהוגשו לעיוני, איני מוצאת תימוכין למסקנה זו, או תמיכה לכך שהנאשם 3 נהג כדרך קבע או אף כדרך כלל להתייחס לליקוי זה בדרך מסוימת. מדוחות הבדיקה עולה כי לא ניתן ללמוד על דפוס או עקביות בהתייחסות לליקוי זה.