...
"ש: אז נניח שבוחן רכב רואה פגיעה שהיא או במשמעות נמוכה או במשמעות גבוהה, שלא הגיעה למשמעות גבוהה, הוא לא רושם בינונית, אין בינונית ומעלה. תאשר לי את זה.
ת: אני אומר, אמרתי, אין בינונית, אבל אני אומר שלאוטו, אני לא אמרתי שיש, אני גם אמרתי את זה במפורש,
ש: עזוב ירידת ערך, עכשיו,
ת: לא אמרתי ירידת ערך, אמרתי עוצמת מכה.
ש: אני לא מדברת על השמאות עכשיו, לא מדברת על השמאות, אני מדברת על משמעות הפגיעה.
ת: משמעות הפגיעה, לא יכול לענות, אני לא יודע" (17.7.2011, עמ' 306, שורות 23-32; ההדגשות שלי - ש' ק').
- ליטבק קבע בחוות דעתו, כי: "על פי תיאור הממצאים בדוח הבדיקה ובהתייחס להנחיות שבנוהל משרד התחבורה נספח 2, ניתן לשייך את סוג הפגיעות לקבוצת "משמעות נמוכה" במידה ופגיעה בקורת אורך עד לנקודת ריתום המתלה/מנוע. מתיאור הפגיעות לא משתמע שהפגיעה בקורת אורך מעבר לנקודת ריתום המתלה/מנוע.
בחוות הדעת של שפרשטיין נטען כי "הנזק לרכב בעל משמעות "בינונית לפחות" – הסיווג שלא קיים בהוראת הנוהל 10/99 של משרד התחבורה".
דיון והכרעה
- לעניין המצגים הכוזבים בעל פה המיוחסים לנאשם 3 בעניין לקוח זה, הראיה הישירה היחידה הרלוונטית היא עדותו של יהודה. מעבר לסייגים הרבים המפורטים בפרק הכללי, ומחדלי התביעה והחקירה אשר פועלים לחובת התביעה ולטובת הנאשם 3, לא התרשמתי כי על סמך עדות זו, הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם 3 ביצע את העבירות המיוחסות לו, וזאת אף בהתחשב בראיות הכלליות הקיימות נגדו, כמפורט בפרק הכללי.
- התרשמתי, כי יהודה רכש את הרכב בהסתמך על האמון המלא שנתן באבי לוי, שהינו אדם דתי כמוהו, ובדבריו שיתקן את הליקויים, ולא על הכתוב בדוח הבדיקה, או ההסברים שנתן לו הבודק על הדוח - "ולא התייחסתי לכל הנתון הזה של הקומפיוטסט" (19.9.2012, עמ' 550, שורה 1).
בנוסף, מדברי יהודה לא היה ברור מי אמר לו את הדברים עליהם הסתמך - הנאשם 3 או אבי לוי – כאשר לכל הפחות פעם אחת במהלך העדות נראה כי יהודה ייחס דברים שאמר לו אבי לוי לנאשם 3. אף עובדה זו אינה מאפשרת להסתמך על דבריו על מנת לבסס את הרשעת הנאשם 3 בעבירות המיוחסות לו. כן עלתה בעייתיות ואי בהירות בדבריו של יהודה, הפוגעת במהימנותו, בכך שמחד אמר בפירוש כי הנאשם 3 אמר לו שקיימת "נגיעה" בשאסי, וכי החליט לרכוש את הרכב על אף שידע כי "לא מוכרים רכב אם יש נגיעה בשאסי" ומנגד אמר כי איננו מבין את משמעות המונח.