| בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת | |
| 07 יולי 2024 | |
| ת"א 17644-05-24 שטנר נ' המכללה האקדמית צפת (ע"ר)
|
|
| בפני | כב' השופט הבכיר יונתן אברהם | |
|
התובעת |
נועה שטנר |
|
|
נגד
|
||
|
הנתבעת |
המכללה האקדמית צפת (ע"ר) |
|
| פסק דין
|
רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת
- התובעת הינה בת 50 ובעלת תואר ראשון בפילוסופיה ולימודי מזרח אסיה, תואר שני בספרות כללית עם התמחות בחקר התרגום מאוניברסיטת תל אביב וכן בעלת תואר בהוראת אנגלית ממכללת אורנים.
- בשנת הלימודים תשפ"א (2021) החלה ללמוד לימודי תואר ראשון בבית ספר לעבודה סוציאלית אצל הנתבעת. משך הלימודים נפרש על פני 3 שנים וכולל לימוד אקדמי והתנסות מעשית. התובעת סיימה את השנה הראשונה וכן את השנייה והיתה מועמדת להצטיינות. השנה השלישית עוכבה כך שהתובעת התחייבה להשלמות קורסים בשנה נוספת, היא השנה הרביעית.
- לימודי התובעת הופסקו ע"י הנתבעת בשנה הרביעית (שנת תשפ"ד).
באשר לנסיבות בגללן הופסקו הלימודים חלוקים הצדדים. מכאן התובענה שבפניי.
טענות התובעת
- לטענת התובעת היא שובצה בחודש 12/23 להכשרה מעשית בשירות המבחן למבוגרים בעכו בהדרכת קצינת המבחן סופי אסאדו. כשבוע לאחר תחילת ההכשרה היא שיתפה את הגב' אסאדו (להלן: "המדריכה") במכתב תלונה שהיא שלחה לשר החינוך ואשר עניינו חופש הדעה והביטוי במכללת צפת. עותק ממכתב זה הועבר לנתבעת על ידי נציבת תלונות הציבור במועצה להשכלה גבוהה. 3 ימים לאחר מכן, הגב' כוחי חזן, האחראית על ההכשרה המעשית בנתבעת, הודיעה טלפונית לתובעת כי הכשרתה המעשית מופסקת לאלתר. התובעת פנתה למדריכה לקבלת הסבר אולם זו הפנתה אותה לממונה של המדריכה, הגב' רות גורן. הגב' רות גורן מצדה הודיעה לתובעת שהיא צריכה לדבר עם המכללה/הנתבעת. לטענת התובעת, הפסקת ההכשרה המעשית משמעה אובדן התואר.
- באמצעות בא כוחה פנתה התובעת לנתבעת כדי לברר את הסיבה להפסקת ההכשרה וזאת במכתב מיום 31.12.23 (נספח 1 לתביעה). בשיחה טלפונית שנערכה בהמשך בין באי כוח הצדדים מסר בא כוח הנתבעת לבא כוח התובעת כי ככל ששירות המבחן בעכו יאות להשיב את התובעת להכשרה, הנתבעת תברך על כך.
- ביום 7.1.24 פנתה באת כוח התובעת לשירות המבחן בעכו בדרישה להשיב את התובעת להכשרה (מכתב הפניה צורף כנספח 2 לתביעה) וכמו כן נשלח דואר אלקטרוני בעניין זה ביום 8.1.24 לד"ר איתי בהם-טביב ראשת בית הספר לעבודה סוציאלית (צורף כנספח ג' לתביעה).
- במהלך ההמתנה למענה שירות המבחן, ובעצה אחת עם הנתבעת, התובעת ביקשה מהנתבעת למצוא לה אלטרנטיבה להמשך הכשרתה המעשית. הנתבעת הציעה לתובעת 2 חלופות שמתוכן בחרה התובעת את הביטוח הלאומי בכרמיאל. ההשמה בביטוח הלאומי בכרמיאל אושרה, בכפוף לאישור בירוקרטי מהנהלת הביטוח הלאומי בירושלים, זאת לטענת התובעת עולה מפרוטוקול וועדת הערר שצורף כנספח 11 לכתב התביעה.
- התובעת ביקשה לבחון אפשרות להרחבת מספר ימי ההכשרה בכרמיאל מיומיים בשבוע לשלושה אך נענתה על ידי ראשת החוג בשלילה, זאת למרות שלטענת התובעת היא ידעה על מקרה אחר שהדבר אושר. את הידיעה על אישור הרחבת ימי הלימוד הנ"ל, ידעה התובעת מחברתה לספסל הלימודים שלמדה איתה קורס משותף של מיצוי זכויות.
- לטענת התובעת מוסדרים הלימודים בין היתר על פי תקנון סטטוס המייסד גם וועדת סטטוס (תקנון הסטטוס צורף כנספח 4 לתביעה).
- ביום 20.2.24 זומנה התובעת לוועדת סטטוס (ליום 26.2.24) ובהזמנה צוין כי ועדת הסטטוס תדון בהתנהלות התובעת בהכשרות המעשיות וכן בהתנהלותה כלפי סגל בית הספר לעבודה סוציאלית וכמו כן תבחן את המשך לימודי התובעת בבית הספר לעבודה סוציאלית.
- לטענת התובעת הזימון הלקוני לא אפשר לה להתכונן לדיון והתעלם מזכותה האלמנטרית לדעת בפני מה ועל שום מה היא מועמדת להדחה מלימודיה (מכתב הזימון צורף כנספח 5 לתביעה).
- ביום 22.2.24 נשלח מכתב מפורט לבא כוח הנתבעת ובו דרישה לקבלת פירוט אודות המיוחס לתובעת במסגרת הזימון הנ"ל וכן פירוט של הראיות עליהן מסתמכת הנתבעת. כן נתבקשה דחיית כינוס הוועדה עד לקבלת תגובה עניינית. לטענת התובעת, במענה לדרישה זו שלחה הנתבעת הודעה לקונית שהתעלמה לחלוטין מזכויות התובעת ועמדה על כך שוועדת הסטטוס תתקיים במועד שנקבע (העתקי מכתב הדרישה והתגובה צורפו כנספח 6 לתביעה).
- ועדת הסטטוס התכנסה בלא נוכחות התובעת ועל אף מחאת התובעת. ביום 28.2.24 פנתה באת כוח התובעת לבא כוח הנתבעת בדרישה להשיב האם התכנסה וועדת הסטטוס וכן לקבלת הפרוטוקול. ביום 7.3.24 נשלח הפרוטוקול של וועדת הסטטוס. בתום הפרוטוקול נקבע ע"י וועדת הסטטוס כי התובעת נמצאה כמי שאינה מתאימה ללימודי עבודה סוציאלית אצל הנתבעת והוחלט על הפסקת לימודיה לאלתר שם. צוין כי לתובעת זכות ערעור תוך 14 יום בפני וועדת הערעורים בבית הספר לעבודה סוציאלית. כן צוין כי היא רשאית להיבחן בקורסים אותם למדה בסמסטר א' (העתק הפרוטוקול צורף כנספח 7 לתביעה).
- ביום 17.3.24 הגישה התובעת ערר על ההחלטה הנ"ל ובו טענה כי וועדת הסטטוס חרגה ממתחם הסבירות והטילה עליה סנקציה בלתי מידתית. התובעת טענה כי בהחלטה מושא הערר פורטה בהרחבה הוצאתה מההכשרה המעשית בשנה השנייה ללימודיה. כן לטענתה, פורט קיומה של וועדת ערר קודמת משנת 2022 שהסתפקה בטיפול והתירה המשך לימודיה. לטענת התובעת לאור האמור, האירועים שקדמו לוועדת הערר אינם יכולים לבסס סנקציה חדשה.
עוד טענה התובעת בערר כי גם ההתכתבות והשיח המאוחרים לוועדת הערר מ- 2022 אינם יכולים לשמש עילה סבירה לסנקציה שהרי לאחר כל אלה היא הועמדה באופן פוטנציאלי להצטיינות ואף הנתבעת סייעה לה למצוא מקום הכשרה חליפי לשירות המבחן בעכו, מתוך אמונה ומחויבות להכשרתה כעובדת סוציאלית תוך שהובהר שהפסקת ההכשרה על ידי שירות המבחן בעכו היתה שלא על דעת הנתבעת. עוד טענה התובעת כי במארג היחסים בינה לבין הנתבעת ולבין שירות המבחן בעכו, מעמדה של התובעת הוא המוחלש ואינו מאפשר שקיפות והגנה על זכויות. במסגרת הערר ביקשה התובעת לבטל את החלטת וועדת הסטטוס ולהורות על כינוסה מחדש ולחילופין לבטל את החלטתה לגופה. (הערר צורף כנספח 8 לתביעה).
- התובעת הביאה מתוך פרוטוקול הוועדה דברים שנאמרו על ידי חברי הוועדה בטענה כי אלו מעמידים באור קשה את התנהלות הנתבעת. לטענתה ההכשרה החילופית בביטוח הלאומי בכרמיאל אושרה קודם לוועדת הסטטוס ועל כן קביעת וועדת הסטטוס שלא יימצא לתובעת מקום להכשרה שגויה בעליל. עוד טענה התובעת כי ממכתב שנתקבל משירות המבחן בעכו, הובהר כי הפסקת הכשרתה שם הינה על רקע אי העברת מידע רלוונטי מהמכללה לצרכי שיבוץ (מכתב ההעברה צורף כנספח 9 לתביעה).
- ביום 28.3.24 אישר בא כוח הנתבעת את קבלת הערר אך טען שלפי הוראות התקנון המדובר נטולה וועדת הערר סמכות להורות על כינוס מחדש של וועדת הסטטוס. הדיון בערר נקבע ליום 8.4.24.
- ביום 24.4.24 קיבלה התובעת את פרוטוקול וועדת הערר ואת החלטתה שלפיה הושארה החלטת וועדת הסטטוס על כנה (הפרוטוקול וההחלטה צורפו כנספחי 11, 12 לתביעה).
- לטענת התובעת נפל פגם חמור בהליך הדחתה. לטענתה חובת השימוע הופרה לאורך כל ההליך ולרוחבו ונבצר ממנה להציג את גרסתה, תוך שנקבעו ממצאי עובדה באופן קלוקל ללא שהיא יכלה להציג את גרסתה ולהתגונן מפני ההאשמות שהופנו אליה.
התובעת טענה כי הנתבעת היא גוף דו מהותי ובעניינים מסוימים חלים עליה כללי המשפט המנהלי ציבורי ואלו עשויים להתקיים גם בגדרן של תביעות אזרחיות. לטענתה הדחה מלימודים היא סנקציה חריפה בעלת השלכות מרחיקות לכת ולכן מחויב הליך הוגן בו נשמרים כללי הצדק הטבעי (תוך הפניה לע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' בן הרוש (30.12.12)).