"17. מוסד יקבע ויפרסם, בכפוף להוראות חוק זה, כללי התנהגות המתייחסים להתנהגות מועמדים וסטודנטים בקשר עם לימודיהם במוסד, לרבות בזמן הלימודים ובתחומי המוסד, ובכלל זה במעונות הסטודנטים, ובהם תקנון משמעת והעונשים הצפויים בשל הפרת הכללים הקבועים בו" (בפרק זה – עבירות משמעת).
18 .מוסד יקים ועדת משמעת וועדת ערעורים, לדיון בעבירות משמעת, ויפרסם את הרכבן;
ועדת הערעורים תורכב מנציגי סגל ההוראה ומנציגי אגודת הסטודנטים באותו מוסד, ואם
אין במוסד אגודת סטודנטים – מנציגי הסטודנטים." (ההדגשה בקו הוספה- י"א).
- אין צורך לומר, כי תקנון הסטטוס אינו כולל רשימה של "העונשים הצפויים בשל הפרת הכללים הקבועים בו".
- הינה כי כן, בחוק נקבע מסלול מפורט בו יש לדון בהפרת "כללי התנהגות המתייחסים להתנהגות מועמדים וסטודנטים בקשר עם לימודיהם במוסד" ומסלול זה הינו ההליך המשמעתי. בהליך זה, שלא כמו בהליך בפני וועדת סטטוס, מודע הסטודנט מראש לכך כי הוא עלול להיענש באחת מן הסנקציות הקבועות בתקנון המשמעת. בהליך זה, גם כן בשונה מהליך בפני וועדת הסטטוס, עומדת לסטודנט הזכות כי נציג מטעם אגודת הסטודנטים יהיה מחברי הרכב וועדת הערעורי של הליך המשמעת.
אמנם בסעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח-1958 נקבע :
"15. מוסד מוכר הוא בן חורין לכלכל עניניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו,
כטוב בעיניו.
בסעיף זה, "ענינים אקדמיים ומינהליים" –לרבות קביעת תכנית מחקר והוראה,
מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטת הוראה ולימוד,
וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת." ;
ברם, חופש (אקדמי) זה הוגבל ע"י המחוקק במסגרת חוק זכויות הסטודנט ובאופן שיוסד מוסד ועדת המשמעת כאיזון בין הזכות לחופש אקדמי לבין הזכות להליך הוגן לסטודנט שמועלית כלפיו טענה להפרת כללי האקדמיה בה הוא רוכש השכלה, שבצידה תיתכן סנקציה עונשית.
- לאור כל האמור, מתקבלת הטענה כי וועדת הסטטוס חרגה מסמכותה .
- משבאתי למסקנה זו, מתייתר לכאורה הצורך לדון בשאלה אם הופרה זכות השימוע, ברם אני מוצא בכל זאת לומר, על דרך הקיצור, כי נוכח התוצאות הקשות מבחינת התובעת שהיו צפויות להיות חלק מקיום ההליך (וכוונתי להפסקת לימודיה), סבורני כי משלוח הודעה קצרה בהזמנה שנשלחה אינו יכול לעמוד בדרישה לקיום חובת השימוע.
לטעמי, וכפי שהובא (ואומץ בפסיקה ) מתוך ספרו הנ"ל, של פרופ' זמיר - על הנתבעת היה לכלול בהזמנה פירוט רחב יותר של הטעמים שעמדו בבסיס הזמנת התובעת להליך אליו הוזמנה, כולל פירוט האפשרות כי בתום ההליך יופסקו לימודיה, ולא להסתפק באמירה כה כללית כפי שנקטה, זאת על מנת לאפשר לתובעת להתמודד מול הטענות באופן הוגן (ראה והשווה - עע"מ 7201/11 רחמני ד.א. עבודות עפר בע"מ נ' רשות שדות התעופה (7.1.14) ממנו עולה שזכות הטיעון אין משמעותה רק הליך פורמלי של הזמנה ושמיעה, אלא משמעותה זכות לשמיעה הוגנת שבצידה הזדמנות נאותה להגיב על מידע שהתקבל ועשוי להשפיע על ההחלטה בעניינו של העותר. על כן, קיום הזכות כהלכתה היא כאשר מפנים את תשומת לבו של הפונה למידע שהתקבל בעניינו ומאפשרים לו להגיב עליו כראוי).