יותר עניין את רונן חבר שזהו מזכר "שהוא תכתובת פנימית הוא לא היה צריך להגיע בכלל לסנגוריה" (עמוד 65 שורה 12). מצער לדעת שכך חושבים מקצועית. ניחא – משעה שמדובר בחומר גלוי, מצופה כי חוקר ימסור בבית-המשפט תשובות ברורות לאחר שהכין את עצמו ובדק את העובדות לאשורן וכך לא היה.
בסופו של יום, לא ניתנה מפיו תשובה ברורה, מדוע שורבב שמו המפורש של נאשם 1 לת/34, מלבד שהעד עשה "מספר בדיקות" והוא הגיע למסקנתו כי מדובר בנאשם 1 (עמוד 67 שורה 20). הידיעה הקודמת, שתמציתה הפך להיות גלוי, שהיא מחודש פברואר 2017 כלל לא נקבה בשמו של נאשם 1 והמידע שקיבל פאדי טריף (ת/28), שידון בהמשך, מתאריך 2.4.17 אשר דיבר על אירוע שלכאורה עתיד להתרחש "מחר", אף הוא לא נקב בשמו של נאשם 1 וכלל לא התברר, כי הוא קשור אליו.
כאמור, לא התקבל הסבר מדוע התקבל האישור באפריל 2017, כאשר המידע נשוא האישור נמסר עוד בפברואר 2017 מלבד: "יכול להיות שאני קיבלתי אותו בסמוך ואמרתי את זה בסמוך לפעילות...")עמוד 69 שורה 13). לא הוברר הקשר הענייני בין ת/28 ובין האישור.
יובהר בזאת, כי בבית-המשפט, במהלך מסירת העדות, אין לקבל תשובות כגון "יכול להיות" ואין מידע "חם" (עמוד 86 שורה 5) או כל תשובה מעורפלת בכל טמפרטורה אחרת, כפי שהשיב העד, ויש לבדוק את העובדות בטרם מעידים.
הסתבר, כי רונן חבר לא הראה לפרקליטת המחוז את המידע עצמו (ודוק: אין לדעת מה הכוונה במידע עצמו), אלא הקריא לה את תוכנו בשיחת הטלפון שערך עמה, ואין לדעת מה בדיוק נאמר, האם הוקרא תוכן המידע כפי שהוא ? האם נמסרה פאראפזה ? האם הוספה מסקנתו כי מדובר בנאשם 1 ומהיכן נולדה מסקנה זו ?
רונן חבר השיב לשאלות אלה במשפט המרמז: "כבודו, היא הבינה" – כך אמר כאיש הממתיק סוד ולא פירש (עמוד 71 שורה 15).
עם כל הכבוד, בהעדר תעודת חיסיון החוסה את הנושאים שביחס אליהם נשאל, לא ניתן לקבל תשובה שלפיה: "אני אוכל להגיד לכבודו במעמד צד אחד את התהליך שאנחנו עושים" (עמוד 74 שורה 19). וכן: "מי שצריך לדעת יודע, קודם כל אני לא זוכר" (עמוד 78 שורה 5).
אכן, לא ניתן להשיב לשאלות בעדות בבית-המשפט ברמזים או במשחקי מילים או בפלפולי אותיות.
הנה כי כן, את כל עדותו ניתן לסכם כעדות שלא ניתן היה להפיק ממנה עובדה אחת בעלת משקל וצמד המילים "לא זוכר" (עמוד 82 שורה 16) אפיין אותה ועבר בה כחוט השני.
המזכר המדובר חתום בידי רפ"ק ענת קצב, אשר לא יכולה הייתה להוסיף מצדה פרטים אמינים אודות נסיבות חתימתה על גבי המזכר (עמוד 134 שורה 13 והלאה) ומה טיב האינדיקציה המודיעינית הנטענת, שהיוותה בסיס לפנייה אל פרקליטת המחוז (עמוד 138 שורה 14, עמוד 139 שורה 4).