בטענותיו אלו מסתמך הנאשם בין היתר ובעיקר על חוות הדעת ועל העדויות של שלושת מומחי ההגנה, שאל חוות דעתם ואל עדויותיהם התייחסתי בפירוט לעיל.
עוד הודגש ונטען, במישור הראייתי, בעיקר כי "המאשימה אינה מערערת על אמינות הודעתו במשטרה של עד התביעה המרכזי בתיק זה, רן בוגנים, המזכה אותי מכל וכל" וכי המאשימה נסמכת על "ראיות נסיבתיות דלות", "שהן בכלל מזכות ו/או לא רלוונטיות ובפרט לאור קיומן של אינספור ראיות ישירות מזכות" וכן כי "כל הראיות המפלילות שהתובע הביא כבר הופרכו ... ונתגלה שהן בכלל מזכות ו/או לא רלוונטיות".
כמו כן, נטען כי, במישור המקצועי, חוות הדעת והעדויות של שלושת העדים המומחים מטעם הנאשם "מלמדות הן שאישום המס פשוט אינו מגלם עבירה והן שגם ההכנסה ברוטו, לפי גרסת המאשימה בכתב האישום, היא העמלות/הפרשי השער בלבד ולא המחזור בכללותו".
- למעשה, אין מחלוקת כי המבחנים לניהול עסק, שנקבעו בפסיקה, אשר חלים בסוגיית המיסוי הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, הם: טיב הנכס; תדירות הפעילות; היקף הפעילות; מבחן המימון; מבחן הבקיאות; מבחן ארגון הפעילות והשליטה האקטיבית; מבחן ההבשלה וההשבחה; תקופת ההחזקה; ומבחן הנסיבות שהוא "מבחן גג".
- במקרה דנן, מבחן ההבשלה וההשבחה אינו רלוונטי; מבחן תקופת ההחזקה אינו ישים מכיוון שלא ידוע כמה זמן החזיק הנאשם את המטבעות הווירטואליים; והמבחנים הרלוונטיים העיקריים לענייננו הם: מבחן טיב הנכס, מבחן תדירות העסקאות, מבחן היקף הפעילות, מבחן הבקיאות, מבחן ארגון הפעילות והשליטה האקטיבית ומבחן "הגג" של הנסיבות הכוללות.
- בניגוד לטענת הנאשם ולחוות הדעת של מומחי ההגנה שלפיהן הנאשם כלל לא ניהל עסק, הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם ניהל עסק של מסחר ב-ביטקוין, כעמדת המאשימה וכפי שנטען בעובדות האישום הראשון בכתב האישום. זאת, בין היתר ובעיקר הן לנוכח טיב הנכס – מטבעות וירטואליים, בהבדל למשל מנדל"ן לשימוש אישי – הן לנוכח היקף העסקאות (135 במספר, במשך פחות משנה), הן לנוכח תדירות העסקאות (כ-13-12 עסקאות בחודש), הן לנוכח ההיקף הכספי הגבוה של העסקאות, בסכום כולל של כשלושה מיליון ₪, הן לנוכח הצורך בבקיאות – לשם איתור רוכשים ומוכרים פוטנציאליים של מטבעות ביטקוין, כפי שנמסר במענה לכתב האישום, ולהמרת מזומן ל-ביטקוין, תוך שימוש בארנק דיגיטלי קר מסוג לדג'ר, במיוחד בשים לב לתקופה הרלוונטית, בעיקר בשנת 2018 ובתחילת שנת 2019, כאשר הנושא של מטבעות קריפטוגרפיים היה עדיין חדש למדי ודרש בקיאות וידע מיוחדים – הן לנוכח ארגון הפעילות והשליטה האקטיבית של הנאשם עצמו בפעילות, והן לנוכח מכלול הנסיבות.
אוסיף כאן, לרבות בעניין מבחן הבקיאות, כי יש להבחין היטב בין אדם פרטי אשר רוכש לעצמו מטבעות ביטקוין (במחיר נמוך) ומוכר אותן ברווח (במחיר גבוה יותר) – אשר אין לראותו כמי שנזקק לבקיאות מיוחדת – ובין הנאשם אשר "איתר רוכשים ומוכרים" פוטנציאליים והחזיק בביתו ארנק דיגיטלי "במסגרת השירות שניתן לאחרים", כפי שציין בא-כוחו דאז של הנאשם במענה לכתב האישום – שלכך כן נדרשת בקיאות מיוחדת – ואשר כאמור עשה עסקאות רבות מדי חודש ו-135 עסקאות במשך כעשרה חודשים בלבד, בסכומים גבוהים ובהיקף מחזור כולל של כשלושה מיליון שקלים, וזאת "במסגרת השירות שניתן לאחרים", כאמור במענה לכתב האישום; ובכך ניהל הנאשם עסק, כפי שהוטעם לעיל.
- עוד יצוין כי בחומר הראיות נכללים דברים שמסר הנאשם עצמו, בין היתר בהתכתבות שלו מיום 11.6.18 (מתוך ת/110) שבה כתב כי " ... הביטקוין שלי" ודברים שמסר בשיחותיו עם בוגנים כי מטבעות הביטקוין הם שלו [של הנאשם] (ראו למשל שיחה 4222 מיום 20.11.18); וכך עולה גם מהתוכן של שיחות והתכתבויות בין אקריש לנאשם ומחיקור הדין שנערך בחו"ל בעניינו של וסילי מרומניה. כך, למשל, בניגוד לטענת הנאשם בחקירתו במשטרה כי כביכול וסילי היה הבעלים של הכספים ובעל השליטה בהם, מחיקור הדין של וסילי עולה כי הוא היה שכיר של הנאשם או אף "איש קש" שלו. כמו כן, ראו, בין היתר, ההתכתבות בין הנאשם ל-אקריש מיום 6.9.18, וכן ההתכתבות בין השניים מיום 20.9.18, שבהן דובר על וסילי – שהוגשו בהסכמה כנספחים להודעת אקריש ת/145.
עם זאת, הנאשם טען בחלק גדול מחקירותיו במשטרה כי מטבעות הביטקוין לא היו שלו, אלא של אחרים, של "לקוחות" כלשונו, וכי הוא רק סייע בתיווך במטבעות הביטקוין. ראו, למשל, דברים בעניין זה שמסר הנאשם ושצוטטו לעיל באמרותיו ת/53, ת/56, ת/67, ת/69, ת/85 ו-ת/88.