שלישית, אין גם לקבל את טענת הנאשם כי פסק הדין הראשון שבו נקבע שמטבעות וירטואליים הם נכס ולא מטבע, ע"מ (מח' מרכז) 11503-05-16 קופל נ' מדינת ישראל (19.5.2019) (להלן: "עניין קופל"), ניתן רק בחודש מאי 2019, לאחר ביצוע המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום; זאת, הן מכיוון שכאמור עוד בחודש ינואר 2018 פורסם חוזר מס הכנסה 5/2018 והן מכיוון שבעניין קופל נדונו הכנסות שהופקו עוד בשנת 2013, שנים אחדות לפני פרסום חוזר מס הכנסה 5/2018, ולא לאחר פרסומו של החוזר, כמו בעניין הכנסות הנאשם.
- על כן, יש לדחות גם את טענות ההגנה שלפיהן "במועדים הרלוונטיים לאישום היתה קיימת עמדה משפטית בקרב מומחי מס רבים שלפיה הפרשי שער של מטבעות וירטואליים פטורים מתשלום מס, ומדובר היה בעמדה משפטית לגיטימית אשר בית המשפט הכריע בשונה ממנה ברמה האזרחית רק לאחר מעצרו של הנאשם, ולא ניתן להחיל נורמה זו רטרואקטיבית ולהגדיר את המעשה כפלילי".
ראשית, כאמור, עוד לפני תחילת התקופה הרלוונטית, נקבע בחוזר מס הכנסה 5/2018 שפורסם כבר ביום 17.1.2018, כי מטבעות וירטואליים הם בגדר נכס ולא בגדר מטבע.
שנית, הנאשם הוא זה שהיה עליו לנהל רישומים וספרי חשבונות ובהם היה עליו לציין, בין היתר, מה היו שערי המטבעות הווירטואליים בעת רכישתם ובעת מכירתם, והוא לא עשה כן. שלישית, אין נפקא מינה לעניין סעיף 220 לפקודה מה היו השערים של מטבעות הביטקוין שבהם סחר הנאשם, בעת רכישתם ובעת מכירתם, ומה היו הפרשי השערים שלהם.
- בנוסף, יש לדחות מכל וכל את הטענה המופרכת של ההגנה בדבר סיווגו כביכול של הנאשם כ"מוסד כספי". ראשית, הנאשם הוא אדם פרטי ואינו מוסד. שנית, הנאשם אינו נכנס בגדרי ההגדרה של "מוסד כספי", אשר בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף. שלישית, הנאשם גם לא ביקש ממס ערך מוסף להיות מסווג כ"מוסד כספי", לא לפני התקופה הרלוונטית ולא במהלכה ואף לא בדיעבד. רביעית, הנאשם גם לא טען ולא ציין בדוחות השנתיים שהגיש למס הכנסה כי הוא מהווה "מוסד כספי" והותיר ריק את החלק בדוח אשר מתייחס ל"מוסד כספי". למעלה מן הצורך אוסיף כי גם העדה המומחית מטעם ההגנה רו"ח טל דננברג מסרה בעדותה שאינה מכירה את האפשרות של סיווג מי שעוסק במסחר במטבעות וירטואליים כמוסד כספי.
- למרות שהנאשם, כפי שקבעתי לעיל, ניהל עסק של מסחר ב-ביטקוין – אין מחלוקת כי הוא לא דיווח לרשות המיסים, במועד כלשהו, על כך שניהל עסק, וכן אין חולק כי הוא לא ניהל ספרים או פנקסי חשבונות, לא הנפיק חשבוניות או קבלות, ולא דיווח על הכנסתו, דהיינו על היקף המחזור ברוטו של הכנסותיו, כי אם דיווח על סכומים שלטענתו הרוויח, בסך עשרות אלפי שקלים בלבד מתוך מחזור הכנסה כולל של כשלושה מיליון ₪, במהלך התקופה הרלוונטית.
כאמור, כפי שבצדק ציינה מומחית ההגנה רו"ח דננברג, בתשובה לשאלות שנשאלה בחקירתה הנגדית: "מעולם לא טענתי שהנאשם דיווח כמו שצריך לדווח, הנאשם היה צריך לדווח ע"י טופס 1399 ולכלול שם את כל הפרמטרים ... צריך לציין מחזור מכירות, צריך לציין את העלות ומשם גוזרים את הרווח..." (עמ' 1314, מיום 17.7.23).
- כמו כן, יש לדחות גם את הטענות של הנאשם ושל מומחי ההגנה, רו"ח סלובודיאנסקי ורו"ח דננברג, כי מדובר בהכנסה "הונית", החייבת במס מופחת, ולא הכנסה "פירותית", וכי מכיוון שכך יש לזכות את הנאשם מאישום המס.
למעשה, לעניין העבירה לפי סעיף 220 לפקודה, אין נפקא מינה אם מדובר בהכנסה הונית או פירותית, כל עוד הנישום השמיט את ההכנסה ונהג במרמה, בכוונה להתחמק ממס.