מנגד, לשיטת הנאשם, כלל לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש, באשר לא היתה לו כל כוונה או מטרה להסתיר או להסוות את מקור הכספים של בוגנים וזהותו ואת ייעודם, והוא אף לא צפה אפשרות כזו, ובוודאי לא כאפשרות קרובה לוודאי.
עוד הודגש על ידי הנאשם כי דווקא כספי מזומן קל להסתיר ולהסוות, וזאת בניגוד למטבעות וירטואליים – כפי שכאמור ציינו גם מומחי ההגנה בחוות הדעת שלהם ובעדויותיהם.
אמנם, מאחר שכמצוין לעיל, המאשימה לא הוכיחה (מעבר לספק סביר) קיומה של "עבירת מקור" ומכאן שהיא לא הוכיחה את היות הרכוש של בוגנים "רכוש אסור", לפי סעיף 3(א) לחוק – ממילא לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה זו, ומתייתרת אפוא בחינת השאלה האם הוכח היסוד הנפשי.
עם זאת, למען שלמות התמונה, גם אם למעלה מן הצורך, אוסיף – אם כי בקצרה – כי אמנם, מהראיות שהובאו על ידי המאשימה, בצירוף ההשלכה של הימנעות הנאשם מלהעיד (אשר מחזקת את ראיות התביעה), ניתן לומר שהנאשם ככל הנראה חשד באופן ממשי ועצם עיניו מפני האפשרות כי המרת הכספים במזומן של בוגנים למטבעות ביטקוין (על ידי הנאשם) נועדה להסתיר או להסוות את מקורם של הכספים ואת זהות הבעלים שלהם וייעודם, ואף צפה אפשרות זו כאפשרות ממשית או סבירה.
אולם, אף על פי כן וחרף הנפקות של הימנעות הנאשם מלהעיד (אשר כאמור מחזקת את ראיות התביעה), ממכלול הראיות, בעיקר של המאשימה וכן של הנאשם, עולה כי קיים ספק סביר האם הנאשם התכוון לכך, האם חפץ במטרה זו, האם שאף להשיג יעד זה, או אף האם צפה זאת כאפשרות קרובה לוודאי דווקא, כמתחייב על פי הדין, ולא רק כאפשרות ממשית או סבירה.
לכך יש להוסיף כי ככלל, יש להבחין היטב בין מודעות של נאשם או עצימת עיניים מצדו (השקולה למודעות) ובין כוונה מיוחדת, מטרה או צפייה של אפשרות קרובה לוודאי.
במקרה דנן, אין למעשה מחלוקת שהנאשם לא היה מודע לחברותו (לכאורה) של בוגנים בארגון "טלגראס".
כמו כן, כאמור, המאשימה לא הוכיחה (מעבר לספק סביר) שהנאשם היה מודע לכך שמקור כספי בוגנים הוא מעבירות סמים דווקא או מעבירת מקור אחרת, הגם שמהראיות עולה כי הנאשם חשד שמקור כספי בוגנים בפעילות בלתי חוקית כלשהי, כפי שפורט לעיל.
זאת ועוד, מהראיות שהוגשו על ידי המאשימה עולה כי בוגנים הקפיד לא למסור לנאשם פרטים על אודות מקור הכספים במזומן שהעביר לנאשם.
יתר על כן, במהלך שיחה מס' 5862 מיום 30.1.19 (הכלולה בתוך ת/151) ציין בוגנים במפורש באוזני הנאשם כי רכישת מטבעות הביטקוין מהנאשם, בכספי המזומן בשקלים של בוגנים, נועדה לצורך תשלום משכורות על ידי בוגנים: "ארז: ... אם השער ירד בלילה זה אז זה יותר טוב להם... אם זה יעלה אז זה פחות טוב להם, זה גם פחות טוב לי... רן: להם זה לא משנה, כי הם משלמים בשקל... מעבירים בשקל, זה לא משנה. אתה לא מבין את העניין, זה משכורת בסך הכל. ארז: הבנתי, אה. רן: להם אין עניין עם [כך במקור] זה שקל... אם זה עולה עשר שקל או עשרים שקל, הם שמים את זה בסכום, את... הם לא קונים ביט לפי... כמה... כמות ביט".