כמו כן, נטען כי "מספר חודשים לאחר הקמתה של טלגראס, בשלב מסוים של פעילותה, החלו מנהלי טלגראס וביניהם רן בוגנים (להלן: 'בוגנים') לפעול בתבנית היררכית, מאורגנת, שיטתית, במתכונת של ארגון פשיעה, כשמטרתם לבצע מגוון עבירות סמים, הלבנת הון והעלמת הכנסות במרמה באופן ממושך, זאת תוך ניצול מאפייניה של פלטפורמת טלגרם ...הפעילות של טלגראס בתבנית של ארגון פשיעה (להלן : 'הארגון') החלה בסוף שנת 2017 ונמשכה עד ליום 12.3.2019. הארגון קיבל לידיו כספים מסוחרי סמים ששילמו עבור תיווך לסחר בסמים באמצעות 'טלגראס', והיוו 'רכוש אסור', כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון ... הכספים ששולמו על ידי סוחרי הסמים נאספו באמצעות שליחים שפעלו מטעמו של הארגון, והכל במטרה להסתיר ולהסוות את מקורות תשלומי ההכנסות, את זהות בעלי הזכויות באותן הכנסות, את מיקומן ואת תנועותיהן. לצורך זה היה בוגנים אחראי מטעמו של הארגון על מערך של שליחים לאיסוף כספים וסמים מסוכנים, שווי ערך לכסף, מסוחרי הסמים כתשלום ל'טלגראס' עבור התיווך לסחר בסמים. לאחר קבלת התשלומים מסוחרי הסמים, ניהל בוגנים מטעם הארגון מנגנון לחלוקת תשלומים למנהלי הארגון ועובדיו באמצעות שליחים, כשכר עבור תרומתם לפעילות הארגון, כשכולם נועדו להסתיר ולהסוות את מקור התשלומים, את בעלי הזכויות בהם, את מיקומם ותנועותיהם. בכלל זה ניהל בוגנים מנגנון להעברת התשלום למנהלי ועובדי הארגון באמצעות העברה של ביטקוין לארנק וירטואלי ששימש את המנהל או העובד בארגון".
עוד נטען כי "לצורך זה נדרש הארגון לרכוש ביטקוין באמצעות הכסף שקיבל מסוחרי הסמים עבור תיווך לסחר בסמים. בוגנים פעל מטעמו של הארגון ורכש ביטקוין מהנאשם, באמצעות כספי הארגון, והכל בכוונה להסתיר ולהסוות את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו ותנועותיו, וזאת בדרך המתוארת להלן:
- החל ממאי 2018 או בסמוך לכך ועד ליום 11.3.19, במספר רב של הזדמנויות, מכר הנאשם לבוגנים מטבע ביטקוין בסכום כולל של כ-900,000 ₪ ... והעבירו לכתובות של ארנקים דיגיטליים שמסר לו בוגנים.
- הנאשם ובוגנים התכתבו ביניהם בנוגע להמרת הכסף משקלים חדשים לביטקוין באמצעות שימוש ייעודי בטלגרם, והשתמשו לצורך כך בשמות בדויים: הנאשם השתמש בשם 'אלירן רוקנשטיין', ובוגנים השתמש בשם 'לינדה' או באייקון של תפוחים ללא כיתוב לצידו, זאת כדי לסייע בהסתרת הרכוש, מיקומו ובעלי הזכויות בו.
- כאשר מנהל או עובד בארגון ביקש לקבל את שכרו בביטקוין, הוא היה מעביר את פרטי ארנק הביטקוין שלו לבוגנים או לגורם ממונה אחראי מטעם הארגון, ובהמשך לכך היה בוגנים פונה לנאשם, מעביר לו סכום כסף במזומן במסירה אישית, וכנגד סכום זה היה הנאשם מעביר ביטקוין, מתוך לדג'ר ששימש אותו לצרכי העסק, לארנק וירטואלי שאת פרטיו היה בוגנים מעביר לידי הנאשם. הנאשם ובוגנים לא ערכו רישום כלשהו על קבלת סכומי הכסף ועל העברת הביטקוין לבוגנים.
בדרכים המתוארות לעיל ביצע הנאשם פעולות ברכוש בשווי של כ-900,000 ₪ ביודעו שמדובר ב'רכוש אסור' ושהפעולות נעשות במטרה להסתיר ולהסוות את בעלי הזכויות בו, את מיקומו ואת תנועותיו".
סוגיית ייצוגו של הנאשם
- בטרם יובאו עיקרי הראיות יצוין כי ייצוגו של הנאשם בתיק דנן השתנה מספר פעמים, באופן שגרם לדחיות רבות וממושכות במשפט ההוכחות. תחילה הוא יוצג על ידי עו"ד איתן פינקלשטיין לבדו, עד להתפטרותו ולמינוי עו"ד עדן פוליטקין מהסניגוריה הציבורית בחודש ספטמבר 2020. בחודש ינואר 2021 הצטרפה עו"ד אינגה אייזנברג לייצוג הנאשם, תחילה מטעם הסניגוריה הציבורית, ובהמשך, ביום 5.5.21, היא עברה לייצג את הנאשם באופן פרטי, לבקשתה ולבקשת הנאשם, בניגוד לכללי הסניגוריה הציבורית, וזאת באופן בלעדי באותו שלב.
כמו כן, לבקשת הנאשם, במועד ההוכחות הראשון (26.10.21) חזר עו"ד פינקלשטיין והצטרף לייצוג, לצד עו"ד אייזנברג. אולם ביום 15.12.22 קיבלתי את בקשתו של עו"ד פינקלשטיין להתפטר מן הייצוג, כאשר הנאשם המשיך להיות מיוצג על ידי עו"ד אייזנברג לבדה.