על כן, במקרה שלפנינו אין להקיש מפסק הדין בעניין הדסק הרוסי ואין מקום לקבל את טענת ההגנה לביטול כתב האישום בגין הגנה מן הצדק בעקבות האיחור הניכר בהעברת חלק מחומר החקירה להגנה. זאת, שכן במקרה דנן, כידוע, טרם החל שלב שמיעת הראיות, ומכאן שלא ניתן לומר כי נגרם עיוות דין לנאשם או כי נפגעה זכותו של הנאשם להליך הוגן; ואין במקרה זה בטענות לאיחור בהעברת חלק מחומר החקירה לאחר הגשת כתב האישום, בטרם תחילת ההוכחות, כדי להקים הגנה מן הצדק וכדי להצדיק ביטול כתב האישום.
- אמנם, ככלל, כפי שנקבע ב-ערעור פלילי 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005) (להלן: "עניין בורוביץ") ובמיוחד ב-רשות ערעור פלילי 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי [פורסם בנבו] (31.10.2018) (להלן: "עניין ורדי") - ניתן לקבל טענת הגנה מן הצדק לא רק במקרים של התנהגות שערורייתית מצד המאשימה, כפי שנקבע בזמנו ב-ערעור פלילי 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221 (1996), ולא רק במקרים של התנהגות זדונית נפסדת מצד המאשימה, אלא גם במקרים של רשלנות או של טעות מצד המאשימה אשר בעקבותיה "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית", כמצוין בסעיף 149(10) לחסד"פ.
עם זאת, בפסיקה, לרבות בעניין בורוביץ ובעניין ורדי, הוטעם כי החלטה על ביטול כתב אישום בגין טענת הגנה מן הצדק כשאין מדובר בהתנהגות זדונית או שערורייתית של המאשימה, אלא בהתנהגות רשלנית או שגויה מצדה - שמורה למקרים מיוחדים, ראויים ו"נדירים" בלבד.
כמו כן, בפסק-הדין בעניין בורוביץ הדגיש בית המשפט כי ביטולו של הליך פלילי מטﬠמי הגנה מן הצדק מהווה "מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר".
באותו עניין הטעים בית המשפט כי ההכרﬠה אם במקרה נתון קיימת הצדקה לקבלת הטﬠנה של הגנה מן הצדק, מחייבת בחינה בת שלושה שלבים:
ראשית, זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בﬠניינו של הנאשם וﬠמידה ﬠל ﬠוצמתם;
שנית, ﬠריכת איזון בין האינטרסים הרלוונטיים השונים, בשים לב לנסיבות הקונקרטיות של המקרה;
ושלישית, אם מתברר כי במקרה הקונקרטי הייתה פגיﬠה חריפה בתחושת הצדק וההגינות - בחינת האמצﬠי המידתי המתאים לריפוי הפגמים או לתיקון הפגיﬠה. זאת, לאו דווקא ﬠל ידי ביטול כתב האישום כולו, כי אם, למשל, ﬠל ידי ביטול חלק מהאישומים, או ﬠל ידי התחשבות בפגמים בקביﬠת ﬠונשו של הנאשם.
- למעשה, במקרה דנן, לאחר שבחנתי את טענות ב"כ הנאשם ואת תוכן תגובת ב"כ המאשימה, הגעתי למסקנה כי אין מקום לקבל את בקשת ב"כ הנאשם לביטול כתב האישום - לא רק מטעמים של הגנה מן הצדק, על פי סעיף 149(10) לחסד"פ, כי אם גם מכוח העילות המינהליות; שהרי, כידוע, הערכאה הדיונית הפלילית מוסמכת לבחון את חוקיות ההליך הפלילי ואת חוקיות פעולותיהן של רשויות האכיפה בעת העמדת נאשם לדין פלילי ובמהלך כל ניהול המשפט הפלילי, לרבות בחינת פגמים מהותיים או חמורים בהתנהלות גורמי האכיפה בהגשת כתב האישום ובהליך הפלילי מראשיתו [ראו, למשל: בית דין גבוה לצדק 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בערעור מיסים נ' מדינת ישראל משרד המסחר והתעשייה, [פורסם בנבו] בפסקאות 5-4 לפסק-דינו של כב' השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (6.2.2006);; ערעור פלילי 6328/12 מדינת ישראל נ' פרץ, [פורסם בנבו] בפסקאות 31-30 לפסק-דינו של כב' השופט ע' פוגלמן (10.9.2013); בית דין גבוה לצדק 2303/15 חנקשייב (זיו חן) נ' פרקליט המדינה, [פורסם בנבו] בפסקה 8 לפסק-דינה של כב' השופטת ע' ברון (7.4.2015)].
זאת, באשר אין ניתן לומר כי בגין העברת חלק מחומר החקירה להגנה באיחור ניכר (לאחר הגשת כתב האישום), הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי דנן עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, או כי מדובר בהתנהגות זדונית או שערורייתית של המאשימה, ואף לא במקרה חריג ומיוחד של התנהגות רשלנית, שגויה או פגומה באופן חמור מצד המאשימה; ואין לומר כי יש במקרה דנן נסיבות המעידות על כך שמדובר בהפרה חמורה של חובת הגינותה של המאשימה, או כי נפל פגם מהותי או חמור בפעולות רשויות האכיפה בהגשת כתב האישום או בהליך הפלילי, או כי נגרם עיוות דין לנאשם או כי נפגעה זכותו להליך הוגן - המצדיקים את הסעד המרבי והקיצוני המבוקש, של ביטול כתב האישום, בטרם החל שלב ההוכחות במשפט.
- אוסיף עוד כי, כידוע, לכל נאשם עומדת הזכות לבקש להעמיד לעיונו חומר חקירה שלא קיבל, לפי סעיף 74 (א)-(ב) לחסד"פ; ואף להגיש לבית המשפט שלערעור ערר על כל החלטה בעניין זה שניתנה על ידי הערכאה הדיונית, וזאת לפי סעיף 74(ה) לחסד"פ.
- אשר לבקשה לתיקון כתב האישום, כמצוין לעיל הבקשה הוגשה כבר ביום 13.10.20, דהיינו לפני חודשים רבים, וניתנו להגנה אורכות אחדות וממושכות להגיב על הבקשה; ואף הובהר להגנה לאחרונה, בהחלטתי מיום 3.5.21 (שבה ניתנה להגנה, לפנים משורת הדין, ארכה נוספת ואחרונה להגיב על הבקשה עד ליום 4.5.21), שאם לא תוגש תגובה לבקשה עד ליום 4.5.21, תינתן החלטה בבקשה גם ללא תגובה; ובכל זאת, חרף כל האמור, לא הוגשה כל תגובה לבקשה.
לגופה של הבקשה לתיקון כתב האישום, יש מקום לקבל את הבקשה באופן חלקי ובעיקרה, דהיינו ככל שהדבר נוגע לתיקון הסכומים הנקובים באישום הראשון, וזאת בשים לב לכך שטרם החלה שמיעת הראיות בתיק. לעומת זאת, בעניין הוספת שמותיהם של אקריש ושל רו"ח שושני לרשימת עדי התביעה, הבקשה נדחית, מאחר ששניהם נכללו ברשימת עדי ההגנה שהסניגור דאז של הנאשם מסר לבית המשפט לפני הגשת הבקשה לתיקון כתב האישום, אך זאת כפוף לכך שאם בסופו של דבר ההגנה לא תזמנם (או לא תזמן אחד מהם) לעדות מטעם ההגנה, תהא התביעה רשאית לזמנם כעדי הזמה, בתום פרשת ההגנה, ולחקור אותם חקירה נגדית.
- אשר לבקשות החלופיות שבבקשה לביטול כתב האישום, גם הן נדחות בעיקרן, כפוף לאמור להלן.
עם זאת, וחרף ההתמשכות היתרה של ההליכים המקדמיים בתיק דנן, לפנים משורת הדין ניתנת לב"כ הנאשם ארכה נוספת להגיש תוך חודש מהיום, דהיינו עד ליום 6.6.21, כל בקשה לקבלת חומר חקירה ספציפי לשופט תורן, ולהגיש למותב זה כן כל טענה מקדמית נוספת והתייחסותה לטענות המקדמיות שהועלו על ידי בא-כוחו דאז של הנאשם; ומובהר בזה כי במקרה של איחור בהגשת בקשה לקבלת חומר חקירה או בהעלאת טענה מקדמית נוספת או במתן ההתייחסות לטענות המקדמיות שכבר הוגשו - לא יהא מקום לדחות את מועדי ההוכחות שייקבעו.
- עוד מובהר בזה כי אם תוגש על ידי ב"כ הנאשם בקשה לקבלת חומר חקירה או אם תועלה טענה מקדמית נוספת וכשתוגש ההתייחסות לטענות המקדמיות שכבר הועלו, כאמור תוך חודש מהיום - על המאשימה להגיב על כך (למותב המתאים) תוך שבוע ימים מיום ההגשה.
- מענה מעודכן ומפורט בכתב לכתב האישום המתוקן יוגש עד ליום 14.9.21.
- שמיעת הראיות תהיה במועדים שיחולו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2021 - שייקבעו בדיון הקרוב הקבוע ליום 13.5.21.
סוף דבר
- סוף דבר, אין לקבל את הבקשה לביטול כתב האישום נגד הנאשם.
כמו כן, הבקשה לתיקון כתב האישום מתקבלת בזה באופן חלקי ובעיקרה, כפוף לאמור לעיל.
- מובהר בזה כי אין שינוי במועד הדיון הקבוע ליום 13.5.21 בשעה 09:30.
כמו כן, כאמור, במועד זה ייקבעו מועדי הוכחות, שיחולו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2021.
- משנדחתה הבקשה לביטול כתב האישום ומשהוחלט על תיקון כתב האישום, כמצוין לעיל, על המאשימה להגיש עד ליום 11.5.21 כתב אישום מתוקן שבו רק יתוקנו כמבוקש הסכומים שבאישום הראשון; וכאמור, על ההגנה יהיה להגיש מענה מפורט בכתב לכתב האישום המתוקן עד ליום 14.9.21.
המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.