"העד, מר סלובודיאנסקי: אני מסתכל רק על הנאשם אדוני ואני עוד פעם מפנה את אדוני לסעיף 21ב1 בחוות הדעת שלי שמדבר שם על פסק דין ענתבי, בפסק דין ענתבי קבע בית המשפט ש-3,000 פעולות בשנה ו-6,000,000 שקל מחזור זו לא פעילות עסקית ... זאת גם הייתה עמדת רשות המיסים בדיון הזה אותו בן-אדם אותו ענתבי רצה לקזז הפסדים ואמר תשמע אני יש לי עסק במניות ערך אני הפסדתי אני רוצה לקזז. באה רשות המיסים זה המדינה כמו המאשימה שזה גם המדינה ואומרת 3,000 פעולות ו-6,000,000 שקל בשנה זאת לא פעילות עסקית אתה לא יכול לקזז את זה. הנאשם במקרה שלנו אדוני 119 פעולות ופחות מ-2,5000,00 שקל" (עמ' 988-987).
העד הפנה בעדותו גם לפרוטוקול ועדת הכספים: "ואומר כאן מנהל רשות המיסים: יש כאלה שמדווחים ככה יש כאלה שמדווחים ככה, אנחנו מחכים לפסק דין כדי שנהיה ברורים ובהירים והוא אומר מדווחים לי על הרווח... ופה כתוב במפורש 'הכנסה נוספת ממטבעות וירטואליים', הנאשם פה לא הסתיר שום דבר, צירף לדוח השנתי שלו הצהרה שמדובר בהכנסה במטבעות וירטואליים, יכול היה פקיד השומה וצריך היה אם הוא חושב שזה לא נכון, לקחת אותו להליך אזרחי... שזה בטח לא המקום לדון בזה בהליך פלילי" (עמ' 991).
העד הוסיף כי הוא לא התייחס כלל לשנת 2019 אלא אך ורק לשנת 2018.
העד נשאל גם על ת/152 - "תקן חשבונאות מספר 25": "עו"ד דגן: אדוני העד תאשר בבקשה לבית המשפט שמכירת ביטקוין חייבת להיות להניב או הכנסה פירותית או הכנסה הונית 1 מה-2. העד, מר סלובודיאנסקי: הרווח במכירה צריך להניב או הכנסה הונית או פירותית... אני אפנה... דיווח על בסיס ברוטו או נטו, הבהרה מספר 8... אני מפנה את אדוני לעמוד 5 סעיף 12, הכותרת 'סימנים המצביעים על-כך שיש לדווח על ההכנסות על בסיס נטו'... לסעיף קטן ג'... 'הספק ולא הישות נושא בסיכון האשראי. אם קיים סיכון אשראי אך הספק נושא בו, עובדה זו יכולה להעיד על-כך שהישות היא סוכן של הספק ולפיכך עליה לדווח על הכנסותיה על בסיס נטו'... במקרה הזה כל הסיכונים היו על אותם משקיעים... אם ביטקוין היה יורד והוא סוחר עבור אחרים אז אין לו שום סיכון... אז הוא צריך לדווח רק על ההכנסה שלו על בסיס נטו" (עמ' 994-993).
העד אישר כי הנאשם החזיק בארנק הביטקוין אך ציין כי לטענת הנאשם, הביטקוין שייך לאדם אחר, "בחור דרום אפריקאי" (עמ' 994). כמו כן, העד אישר כי לנאשם היתה שליטה מלאה על מטבעות הביטקוין, אך הוא ציין כי גם לבתי השקעות יש ייפוי כוח לטפל בכספים ולהשקיע אותם אבל המשקיע עצמו יכול להחליט לקחת את כספו, ובתי השקעות מדווחים על הרווח. בעניין זה העיר ב"כ המאשימה כי בבית השקעות יש מסמכים המעידים על המשקיע.