"עו"ד דגן: ... אני מפנה אותך לסעיף 24 לחוות דעתך, שם כתבת שהנאשם שימש כשכיר במשרה מלאה והועסק כ-9 שעות עבודה מדי יום... כיצד אתה יודע עובדה זו? העד, מר סלובודיאנסקי: הנאשם מסר לי את העובדה הזאת וצירפתי את התלושי שכר... עו"ד דגן: אתה נבנה ולמעשה בכל חוות הדעת מפיו של הנאשם לפעמים אפילו לא בדקת ... העד, מר סלובודיאנסקי: אדוני אני מסתמך (לא ברור) שבעובדות, כמה שעות הנאשם עבד ביום אני לא יכול לדעת, זה אומר הנאשם... הנאשם עבד קיבל סכומי שכר גבוהים" (עמ' 1010-1009).
"עו"ד דגן: האם ידוע לך בין היתר מתוקף תפקידך כחוקר מס הכנסה לשעבר שעל פי סעיף 220 הפסיקה קובעת שיש חובה לדווח על מלוא ההכנסות ברוטו וככל שהדבר לא נעשה זה יהיה היקף העבירה?... העד, מר סלובודיאנסקי: נכון. מכיר את הפסיקה, אבל במקרה שלנו... ההכנסה היא הכנסה חייבת, כך קבע המחוקק בכל מה שקשור למוסד כספי וזה מה שדווח... עו"ד דגן: אתה טועה לעניין סעיף 220, סעיף 220 לא עוסק בהכנסה חייבת אלא בהכנסה ברוטו. העד, מר סלובודיאנסקי: הכנסה של מוסד כספי היא מוגדרת כהכנסה חייבת. בחנות מכולת זה הכנסה ברוטו. במוסד כספי זאת הכנסה חייבת" (עמ' 1013).
"עו"ד דגן: אני מפנה אותך לכך שאתה ציטטת מתוך 8 המבחנים הקיימים לקיומו של עסק, אתה עשית יישום רק לגבי 6, יש 2 מבחנים שאתה כלל לא הזכרת, לא הזכרת במסגרת היישום... זה שאתה לא בחרת בכלל לציינם ולערוך יישום עליהם, מעיד על-כך שאתה פועל שלא באופן אובייקטיבי כנדרש מעד מומחה... העד, מר סלובודיאנסקי: אדוני זה ממש לא נכון אני ציינתי את, כל המבחנים בסעיף 18 לחוות הדעת שלי... לגבי היישום למבחן תקופת החזקה אני התלבטתי האם זה יכול להיות מוגדר כך או אחרת ולא בדקתי אותו... בדיעבד אדוני גם בתקופת ההחזקה היינו צריכים את זה בפנים כי הנאשם החזיק את זה לתקופה ארוכה... ומבחן טיב הנכס שהוא מבחן גבולי... עו"ד דגן: איך אתה יודע מה הייתה תקופת ההחזקה של הנאשם בביטקוין? העד, מר סלובודיאנסקי: שהוא מחזיק אותם אצלו בתוך הארנק... לפחות קיים בתקופה הזאת של ממאי 18' עד מרץ 19'... כב' הש' לוי: ... תקופת ההחזקה של נכס היא של מטבע ביטקוין מסוים... אתה יודע כמה זמן החזיק הנאשם כל מטבע ביטקוין בטרם סחר בו ומכר אותו? העד, מר סלובודיאנסקי: אני לא יודע" (עמ' 1023-1022).
עיקרי חווה"ד והעדות של עו"ד לפידות
- חוות דעתו של עו"ד לפידות מיום 28.6.23 (נ/27) התמקדה באישום של הלבנת הון. בחלק הראשון של חוות הדעת התייחס עו"ד לפידות למושגי יסוד שונים הקשורים לעולם המסחר ב-ביטקוין, ובהמשך הוא פירט לגבי ארנקי ביטקוין ומאפייניהם, כלכלת ביטקוין, מסחר ב-ביטקוין, פרטיות ברשת ה-ביטקוין, אנונימיות במטבעות וירטואליים, מסחר במטבעות וירטואליים ב-טלגרם, מתווכים בעסקאות ביטקוין, עסקאות בין פרטים, רגולציה של מטבעות וירטואליים בישראל, וכן "מיסטר טנגו" ו"ביטיסי אקסצ'יינג'".
לאחר מכן עבר העד ל"התייחסות ספציפית למתואר בכתב האישום" ולשאלות שאליהן התבקש להתייחס על ידי ההגנה. בין היתר, נטען כי "אין, כמתואר בסעיף 2 לחלק הכללי בכתב האישום, ערך אחד המפורסם בזירות שונות, אלא – בכל זירה המחיר שלה" וכי "בשביל לייצר אנונימיות בביטקוין – יש צורך לעשות פעולות מסוימות, אקטיביות, שאינן ברירת מחדל של רוב המשתמשים בביטקוין" (עמ' 27 לחוות הדעת; ההדגשות כאן ולהלן בחוות הדעת של העד הן במקור). עוד צוין כי "הארנק בו השתמש מר שמואלי, ארנק מסוג Ledger Nano S הוא ארנק שבדומה לארנקים אחרים שבשימוש נפוץ, מחליף את כתובתו בכל עסקה. זוהי ברירת המחדל של הארנק. זהו מאפיין טכני הנועד לייצר פרטיות, אך השימוש במונח 'הסוואה'... זר לו. ברשת הבלוקצ'יין של ביטקוין אין 'רישום כתובת ארנק פיקטיבית' וכל כתובת שנרשמת בבלוקצ'יין היא אחת מכתובות הארנק"; "ניסיון הסתרה באמצעות ארנק מסוג זה, מעיד בעיניי על רמת תחכום נמוכה ביותר... לאור החלופות שהיו זמינות עוד בתקופה הרלוונטית לכתב האישום" (שם, עמ' 28).