"המשמעות המעשית של הטלת אחריות על התאגיד הינה פגיעה כלכלית בבעלי המניות, אשר לא בהכרח עוסקים בניהולו השוטף של התאגיד, וייתכן כי אין ביכולתם לפעול למניעת עבירות. במקרים רבים אף קיים פער אינטרסים בין בעלי המניות לבין אלה המנווטים בפועל את ענייניו של התאגיד – ההנהלה או בעלי מניות השליטה.
אולם, הטלת אחריות על התאגיד משיקולי הרתעה אינה בהכרח מכוונת להביא את בעלי המניות לפעול אישית למניעת ביצוע עבירות. יתר על כן, גם בחשש מפני ניגוד עניינים בין בעלי המניות לבין ההנהלה או בעלי השליטה אין כדי לשלול הטלת אחריות על התאגיד. ייתכן אמנם, כי הנהלת התאגיד תבחר שלא להשקיע את המשאבים הנדרשים למניעת עבירות וזאת, גם אם בעלי המניות היו מעדיפים אחרת; אך התאגיד פועלים מגוון מנגנונים – חלקם מנגנוני שוק וחלקם משפטיים – שמטרתם לגרום להנהלה (או לבעלי מניות השליטה) לפעול לטובת התאגיד. תכלית הטלת האחריות הינה לרתום מנגנונים אלה לשם הנעת ההנהלה לנקוט האמצעים הדרושים לשם מניעת עבירות.
אמנם, יש הטוענים כי כשמוטלת אחריות פלילית על תאגיד הדבר פוגע באוכלוסיות שאינן יכולות לתרום בעניין מניעת העבירות, כמו בעלי המניות, הנושים, העובדים וקהילות נוספות (ראו, בין רבים: Albert W. Alschuler, "Two Ways to Think About the Punishment of Corporations", 46 Am. Crim. L. Rev. 1437 (2009)). טענה זו העלה גם ב"כ הנאשמת. לדבריו אין מקום להטיל על סימנס אחריות פלילית שכן מי שיפגע הם עובדיה ובעלי המניות הנוכחיים שלה, שאולי לא היו בתקופה הרלבנטית, וממילא לא היו יכולים לעשות דבר בעניין.
התשובה לטענה זו היא כפולה. ראשית בשל האישיות הנפרדת של התאגיד, העבירות לא מיוחסות או משליכות מבחינה ציבורית על העובדים או על בעלי המניות, בוודאי לא בחברות הענק, שלהם אלפי אם לא מאות אלפי בעלי מניות. שנית ובעיקר, החברה, בשלב מסוים, הרוויחה מביצוע מעשי העבירה, רווחים מהם נהנו בעלי המניות. על כן, אין מקום כי כשמתקבלת הטבה כלכלית כתוצאה מביצוע עבירות ייהנו ממנה בעלי המניות, אך כאשר החברה תישא באחריות ותשלם כתוצאה מגילוי העבירות, יטענו בעלי המניות כי אל להם להפסיד בשל מעשי החברה. אשר לעובדה כי אין מדובר באותם בעלי מניות, לכך אין חשיבות משום שזו טיבה וטבעה של השקעה במניות. הדבר נכון גם לפרוייקטים לטווח ארוך, אשר רווחים או הפסדים הנגרמים מהם אינם מיוחסים לאותם בעלי המניות. במאמר: Sara Sun Beale, "A Response to the Cities of Corporate Criminal Liability", 46 Am. Crim. L. Rev 1481, 1484 (2009) (להלן: Sun Beale, Corporate Criminal Liability), עומדת המחברת על הדברים, בהתייחסה במפורש לפרשות השוחד של חברת סימנס העולמית שנחשפו בארצות הברית (שם בעמ' 1485):