קרמניצר וגנאים, אחריות התאגיד, עומדים על כך (בעמ' 69 למאמרם):
"האחריות הפלילית, לרבות האשמה, של התאגיד הנה אחריות מיוחסת ולא עצמאית...אמנם התאגיד הוא אישיות משפטית עצמאית ונושא זכויות וחובות, אך אין הוא אישיות פסיכולוגית. התאגיד אינו יכול לפעול בעצמו ואינו יכול לגבש מחשבה כלשהי, שכן הרצון הפסיכולוגי נוצר על ידי אנשים בשר ודם. כל תפקידה של התורה הריאליסטית הוא להעניק לתאגיד כשרות משפטית ולקבוע כי האנשים המרכזיים בתאגיד, כגון האורגנים, פועלים בשמו. הטעות ביישום דווקני של התורה הריאליסטית נעוץ בחוסר האבחנה בין ריאליות התאגיד לבין כשירותו. ריאליות האיגוד הנה תוצאה של התאגדות בני אדם...ריאליות האיגוד הנה עובדה. לעומת זאת, כשירותו המשפטית, קרי: אישיותו המשפטית של האיגוד הינה תוצר החוק בלבד והיא מותנית בעובדת קיומו של האיגוד.....חרף העובדה שהתאגיד הנו אישיות משפטית עצמאית שנפרד מן החברים שנמנים עמו, והתאגיד הנו נושא זכויות וחובות, התאגיד אינו ישות פסיכולוגית, אינו יכול לפעול בעצמו ואינו יכול לגבש מחשבה. התאגיד הנו גוף מציאותי, אישיות משפטית בלבד ואינו אישיות פסיכולוגית. האנשים המרכזיים בתאגיד, בעיקר האורגנים, פועלים בשם התאגיד. לפיכך, מדובר בייחוס מעשים ואשמה של התאגיד.".
היינו, מדובר בייחוס מחשבה והתנהגות של האורגן לתאגיד. לא מעבר לכך, תורת האורגנים אינה יוצרת זהות בין האורגן לתאגיד לכל דבר ועניין.
תורת האורגנים כבסיס להטלת אחריות פלילית על תאגיד מעוררת בעיות כאשר לא ניתן לאתר את האורגן שאת מעשיו ניתן לייחס לחברה. לאור קשיים אלו, מוצע, באנגליה, לשנות את הבסיס להטלת אחריות פלילית על תאגידים (המבוססת כיום על תורת האורגנים) בשל החשש כי חברות, בכוונת מכוון, יבנו מבנה תאגידי כזה שיהיה קשה מאד לאתר בו את האורגן שביצע את העבירה (ראו קול קורא להצעת הצעות בעניין זה:
https://www.gov.uk/government/consultations/corporate-liability-for-economic-crime-call-for-evidence). במסמך שהכין משרד המשפטים באנגליה כרקע להצעות השינוי בנושא: Corporate Liability for Economic Crime, מוצגות בעיות אלו בהרחבה (ניתן לצפייה ב: https://consult.justice.gov.uk/digital-communications/corporate-liabilityfor-economic- crime/supporting_documents/corporateliabilityforeconomiccrimeconsultationdocument.pdf.