פרופ' פלר הבהיר את הבסיס הרעיוני לכך (פלר, דיני עונשין, כרך א', 701):
"תפקידה הבסיסי של האחריות הפלילית הוא... להשיג אי-הישנות בעתיד של העבירה, על-ידי מפנה בתודעתו של מי שהתנסה בה ושל אלה החשופים להתנסות בה. ניתן להשיג מטרה זו על-ידי שימוש באחריות זו כלפי הפרט בעל התודעה, בלבד. לא תועיל כל אחריות נוספת כלפי גוף משפטי, אם לא הופעלה האחריות כלפי הפרט הזה כלל או די הצורך.".
לאור כלל זה אכן נמתחה ביקורת של בתי המשפט על עסקאות טיעון בהן הופטרו האורגנים והתאגיד לבדו נשא באחריות ובעונש בגין העבירה שבוצעה. כך בעניין הרכבת, נדונה השאלה האם להתערב בהסדר טיעון שנערך עם הרכבת בעקבות תאונה בה נהרגו חמישה נוסעים ולפיו רק הרכבת תשא באחריות ולא נושאי המשרה. בית המשפט החליט שלא להתערב. למרות זאת, הוסיפה כב' השופטת ד' ברק-ארז את הדברים הבאים (פסקה 2 לפסק דינה):
"ייחוסה של אחריות פלילית לתאגיד לא בא, ככלל, לשלול את אחריותם הפלילית של אנשים בשר ודם שפעלו בגדרו....חוסר הנחת שמעורר הסדר הטיעון לא נובע מכך ש"אין אשמים" אלא מן המתח הפנימי הטמון באמירה: "אין אשמים אבל בעצם יש". הסדר הטיעון משמר במרכזו העמדה לדין בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.... אבל מייחס אותה לתאגיד בלבד. מבין הנאשמים המקוריים, בעלי תפקיד בדרג הניהולי של התאגיד – שניים הושמטו לחלוטין, ונאשם נוסף מואשם בעבירת רשלנות כללית ללא היבט תוצאתי הקשור לתאונה עצמה.".
אולם, כב' השופטת ד' ברק ארז מוסיפה כי יהיו מקרים בהם תהיה חשיבות להרשעת התאגיד עצמו (פסקה 6 לפסק דינה):
"המשמעות של הרשעת התאגיד בלבד בעבירות משתנה בהתאם לסוג העבירות ולנסיבות ביצוען. אחריות פלילית של תאגיד היא בעלת חשיבות רבה בהקשר לביצוען של עבירות כלכליות, המקדמות לכאורה את טובתו העסקית של התאגיד. במקרה זה, העבירות נעברות עבור התאגיד, והטלת האחריות הפלילית עליו מהווה הרתעה אפקטיבית כנגדן ביצוען. לאחריות הפלילית של התאגיד יש חשיבות גם במצבים שבהם לא ניתן לזהות את עובדי התאגיד שביצעו בפועל עבירות..... זאת ועוד, המשמעות של הרשעה בפלילים של תאגיד הולכת וגוברת כאשר מדובר בתאגיד עסקי, הפועל בשוק תחרותי. במקרה כזה, הרשעת התאגיד עשויה להשליך על ערך מניותיו ואולי אף להגבילו בפעילות עסקית, מאחר שיש גורמים המעדיפים שלא להתקשר עם תאגידים שהורשעו בפלילים, כפי שהדברים באים לידי ביטוי אף בדברי חקיקה מסוימים (ראו למשל: חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976).".