המאפיינים עליה עמדה השופטת ד' ברק ארז כמחייבים העמדה לדין של התאגיד בכל מקרה, מתקיימים כולם במקרה שלפניי – מדובר בחברה עסקית, הפועלת בשוק תחרותי, והעבירות נועדו לצרכיה ולקידום ענייניה. גם פגיעה בה, כפי שציין בא כוחה, אם תורשע תהיה קשה ותביא, בין היתר לכך שלא תוכל להשתתף במכרזים.
כב' השופט י' עמית ציין באותו עניין כי יש לבחון מדוע הגיעה המדינה להסדר כפי שהגיעה, אך אם ההסדר תקין, יש מקום בכל מקרה להעמיד לדין את התאגיד (הערתו בעמ' 21 לפסק הדין):
"אשר להערתה של חברתי השופטת ברק-ארז, אומר בקצרה כי אין בהכרח אנומליה בהעמדה לדין של תאגיד ללא העמדה לדין של האורגנים של התאגיד, ואף חברתי אינה חולקת על כך. במקרה דנן, נחה דעתי כי נעשתה על ידי הפרקליטות בחינה מקצועית של הדברים לעומקן של ראיות ושל סוגיות משפטיות, ומשכך, אין מקום להתערבותנו בהסדר הטיעון ובמחיקת המשיבים 4 ו-6 מכתב האישום.".
בדנ"פ 8062/12 מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (פורסם בנבו, 2015, להלן: עניין נמלי ישראל) התייחסו כב' השופטת א' חיות וכב' הנשיא א' גרוניס להסדר הטיעון, על אף ששאלה זו לא עמדה לדיון במסגרת הדיון הנוסף. כב' השופטת א' חיות הדגישה כי אין זה ראוי שבעבירות איכות סביבה יורשע רק התאגיד והמנהלים, שבפועל ביצעו את המעשים או שלא דאגו למנוע אותם, יופטרו. לדבריה:
"מן הראוי ככל הניתן ובהתאם לנסיבותיו של כל עניין ועניין .... שלא להיחפז להסדרי טיעון הפוטרים כליל מאחריות פלילית את נושאי המשרה בתאגיד בשל מעורבותם במעשים נושאי האישום.".
כב' הנשיא א' גרוניס עמד גם הוא על הדברים, תוך שאימץ את עמדת כב' השופטת א' חיות ( פסקה 45 לפסק דינו):
"אומנם, סוגית הטלת האחריות הפלילית האישית על נושאי משרה בגין עבירה שאפשר לייחס לתאגיד לא הועמדה לדיון נוסף. אף על פי כן, מבקש אני להצטרף להערתה של השופטת חיות. ככלל, ראוי להימנע ממתן "פטור" לנושאי המשרה תוך נקיטת צעדים פליליים נגד התאגיד בלבד. הטלת אחריות על נושאי המשרה בתאגיד במקרים המתאימים תתרום למימוש תכליות ההרתעה והכוונת ההתנהגות של המשפט הפלילי. כיום, העונשים העיקריים שניתן להטיל על תאגידים הם קנס או פיצוי. עמדתי בחוות דעתי על האפקטיביות המוגבלת של ענישה כספית כשמדובר בתאגידים..... הטלת אחריות גם על נושאי המשרה תבהיר למקבלי ההחלטות בתאגידים כי הם עלולים לשלם מחיר אישי על עבירות שביצעו בחסות המסך התאגידי. יש בכך כדי לתרום להרתעה ולמניעת עבירות חוזרות. טעם נוסף להימנע ממתן "פטור" מאחריות לנושאי המשרה בתאגיד הוא בעיית הנציג הכרוכה בגיבוש הסדרי טיעון בעבירות תאגידים. יש לזכור, כי הנושאים והנותנים מול הפרקליטות במגעים לגיבוש הסדר, בין במישרין ובין בעקיפין, הם נושאי המשרה עצמם, שמעוניינים, כמובן, למנוע כי יורשעו בפלילים. כלומר, קיים ניגוד עניינים בין התאגיד לבין נושאי המשרה. טובת התאגיד לא תעמוד בהכרח לנגד עיניהם של נושאי המשרה, משום שקיים תמריץ אישי משמעותי לגלגל עליו את מלוא האחריות .... עם זאת, נכון אני לקבל, ברוח דבריו של חברי השופט עמית בפסק הדין נושא הדיון הנוסף, כי לא בכל עבירה יהיה מוצדק להטיל אחריות אף על נושאי המשרה בצד התאגיד. בהקשר זה, אני מסכים כי יש ליתן משקל לשיקולים שמנה חברי, כמפורט לעיל.".