(הדגשה הוספה – מ' א' ג')
פרופ' פלר מפרט עניין זה (פלר, דיני עונשין, בסעיף 382 בעמ' 707):
"על תורה זו [תורת האורגנים] מסתמכים גם תוך שימוש במבחן ה"הזדהות", שכן לאורגן של התאגיד הנחשב עובד אשר פעילותו בענייני התאגיד מזדהה עם פעילות התאגיד עצמו, עקב סמכותו למלא את תפקידי התאגיד בשם התאגיד ולמענו, תוך שימוש בשיקול דעת עצמאי שנאצל לו מטעם התאגיד....."."
כלומר ההזדהות היא של האורגן עם התאגיד כדי לייחס לתאגיד אחריות בפלילים.
הלוי, דיני העונשין, עושה גם הוא שימוש בביטויים זיהוי והזדהות, גם מדבריו עולה כי תיאורית הזהות מבהירה את תורת האורגנים לצורך ייחוס עבירות לתאגיד (שם, בעמ' 897):
"תיאורית הזהות (identity) הנה התיאוריה המרכזית העומדת בבסיס המבנה המשפטי של ייחוס האחריות הפלילית מנושא המשרה אל התאגיד. בהתאם לתיאוריה זו, התאגיד פועל באמצעות נושאי המשרה הפועלים במסגרתו....תיאוריה זו יוצרת זהות בין פועלם של נשאי המשרה בתאגיד לבין התאגיד עצמו....בהתאם לכך, רכיבי היסוד העובדתי של העבירה הפלילית הספציפית שהתקיימו בנושא המשרה הרלוונטי ייחשבו כרכיבי הסיוד העובדתי של העבירה הפלילית הספציפית שהתקיימו בתאגיד עצמו. בדומה, רכיבי היסוד הנפשי של העבירה הפלילית הספציפית שהתקיימו בנושא המשרה הרלוונטי ייחשבו כרכיבי היסוד הנפשי של העבירה הפלילית הספציפית שהתקיימו בתאגיד עצמו.".
ומוסיף (שם, בעמ' 898):
"תיאורית הזיהוי מושתתת על התפישה, לפיה נושאי משרה המסוימים מזוהים עם התאגיד, עד כי פעולותיהם ומחשבותיהם תיחשבנה כזהות לצורך הטלת אחריות פלילית. כפועל יוצא נטו שיטות המשפט בעולם לאתר את הזהות הנדרשת לא בכל נושאי המשרה בתאגיד, אלא בנושאי המשרה הבכירים בלבד, השולטים בתאגיד. המטאפורה המקובלת בספרות המשפטית בהקשר זה היא, כי נושאי המשרה הבכירים מהווים את מוחו של התאגיד (לעניין היסוד הנפשי) ואת ידיו של התאגיד (לעניין היסוד העובדתי)....עם זאת, המדובר הוא במטאפורה בלבד, אשר אינה מתארת באופן מדיוק את המצב המשפטי...התאגיד נושא באחריות פלילית נוסף על אחריותם הפלילית של נושאי המשרה.".
(הדגשה הוספה – מ' א' ג')
היינו הזהות נוגעת ונדרשת לצורך ייחוס העבירה מהאורגן לתאגיד לצורך הטלת אחריות פלילית ולא מעבר לכך. הזהות נדרשת לאיתור מיהו האורגן, שהתנהגותו ומחשבותיו ייוחסו לתאגיד. היינו, כשנקבע מיהו אורגן לצורך ייחוס עבירה לתאגיד אין זה אומר כי יש זהות והזדהות בין השניים מאותו רגע ואילך.