(הדגשה הוספה – מ' א' ג')
מטעם זה נקבע כי כדי להרשיע תאגיד בעבירה יש לקבוע כי באורגן התקיימו יסודות העבירה, ואין צורך בהעמדה לדין או הרשעה פורמלית של אותו אורגן.
מטעם זה נקבע גם כי ההגנות מפני פליליות המעשה, שיחולו על תאגיד הן הגנות שנוגעות לאחריות הפלילית. עמד על כך כב' השופט א' ברק בעניין מודיעים (פסקה 11 לפסק דינו בעמ' 386):
"נפסק לא אחת [על בסיס תורת האורגנים], כי התאגיד אחראי אישית בפלילים. בדומה, עשוי התאגיד ליהנות מכל אותן הגנות ומכל אותן הוראות שהפעלתן מעוגנת בתכונות אנושיות"."
כך, למשל, בעניין נחושתן, זוכה התאגיד מאחריות לאחת מבין מספר עבירות בהן הורשע האורגן. זאת, לאור מעשים מאוחרים לעבירה שביצע מנכ"ל התאגיד והוכרו ע"י בימ"ש כחרטה של התאגיד המצדיקה זיכוי מהרשעה בניסיון.
הכוונה היא להגנות מפני פליליות המעשים (ראו לעניין זה: גבריאל הלוי, דיני העונשין בעמ' 933). בועז סנג'רו, במאמרו: "פרשנות מרחיבה בפלילים?!", עלי משפט ג', 165 (תשס"ג-ד), עמד על הבחנה מעניינת (בהקשר אחר אמנם) היפה לענייננו. לדבריו (שם, בעמ' 171) יש להבחין בין הגנות מסוג צידוק (justification), לבין הגנות מסוג פטור (excuse). לדבריו:
"הבחנה כזו ניתן לבסס על כך שבעוד שהפטורים אינם חלק מהמסר ההדרכתי של המחוקק, הרי שהצידוקים הם חלק ממסר זה, לצד האיסורים הפליליים. כך, כשם שבהגדירו עבירה מדריך המחוקק את הפרט להימנע מהתנהגות מסוימת, בקובעו צידוק מדריך הוא את הפרט כי בנסיבות מיוחדות אלה רצוי דווקא שיעשה את המעשה האסור לכאורה. לעומת זאת הגנות מסוג פטור אינן מיועדות להכוונת התנהגות, אלא חלות רק בדיעבד ומדריכות את השופט שלא להרשיע.".
כך גם לענייננו. כאשר מייחסים עבירה לתאגיד יש להתייחס לעבירות מסוג צידוק הנוגעות לפליליות המעשה. חסינות כתוצאה מהסכם עד מדינה, אמנם אינה טענת הגנה, אך היא דומה יותר לטענת פטור.
לסיכום, ניתן לראות כי התפתחויות בדיני התאגידים מזה ובדיני העונשין מזה הביאו למסקנה כי יש מקום להטיל אחריות פלילית על תאגידים, גם בעבירות הדורשות יסוד נפשי של מחשבה פלילית או רשלנות, היינו, פעולה מודעת של בחירה בהתנהגות או הימנעות ממנה. כיון שהתאגיד פועל באמצעות אורגנים, עשו שימוש בתורת האורגנים כדי לקבוע שהחברה עצמה עברה את העבירה.
אין בתורת האורגנים שמטרתה ייחוס אחריות פלילית לתאגיד כדי להחיל הגנות אישיות החלות על האורגנים לטובת התאגיד. בניגוד להגנות הנוגעות לפליליות שבמעשה העבירה, כפי שהובהר לעיל, הן יחולו, ככלל, שכן אם מזהים בין התנהגות האורגן ומחשבותיו לאלו של התאגיד, ואין בהתנהגותו של האורגן או מחשבותיו כדי להקים אחריות פלילית בשל הגנה שקמה לו, הרי מכוח אותו ייחוס, אין לייחס אחריות פלילית לתאגיד.