3.3. סיכום ביניים: האם יש לקבוע כי החסינות שניתנה לאורגנים חלה על הנאשמת
לאור כל האמור לעיל, ניתן לסכם ולקבוע כי מטרת תורת האורגנים היא לייחס התנהגות ומחשבות של אורגן לחברה, כדי להטיל על החברה אחריות בפלילים. מכאן אין לגזור, הן כשאלה של פרשנות משפטית, הן כשאלה של מדיניות כי החסינות שניתנה לאורגנים – אהרונסון, וייס והירש, תיוחס גם היא לסימנס ישראל.
- זכויות התאגיד כנאשם בפליליים
4.1 הכלל – זכויות התאגיד
דומה כי הכל מסכימים כי לתאגיד, כעקרון, עומדות זכויות, לרבות זכויות חוקתיות, בהן זכויותיו כנאשם. הכל גם מסכימים, כי יש זכויות המניחות קיומו של בן אנוש להבדיל מתאגיד. כב' הנשיא זמורה ציין זאת כבר בעניין בית השיטה (שם בעמ' 141), כשהבהיר כי יש להפעיל את מבחן השכל הישר ובלבד שזכות התאגיד לא תקופח. ובלשונו:
"עד כמה שההוראות מדברות על מסירה אישית של ההזמנה למשפט, על מעצר במקרה של אי-הופעת הנאשם, על הודאה באשמה וכד', הרי הנושא והדבק הדברים דורשים להוציא גופים מאוגדים מהוראת המילה "אדם" כמו שבהטלת עונש צריך להוציאם מהטלת מאסר ולהצטמצם בקנסות.....את השאלה אם הגוף מודה באשמה כגוף יש להפנות אל בא-כוחו החוקי המופיע בשם האגודה או החברה...ובכלל יש להלם את ההוראות בדבר...גופים מאוגדים לפי מדת השכל והיושר, ובלבד שזכות הגנתם לא תקופח.".
על ההבחנה בין בן אנוש לתאגיד מבחינת הנאה מזכויות עמד כב' הנשיא א' ברק בע"א 105/92 ראם מהנדסים קבלנים בע"מ נ' עיריית נצרת עילית, מז(5) 189 (1993), שם נדון חופש הביטוי של תאגיד ונקבע:
"אך האם הזכות בדבר חופש הביטוי והלשון נתונה גם לתאגיד שאינו בשר ודם? התשובה היא בחיוב. גם תאגיד נהנה מחירויות שאופיו כתאגיד מאפשר לו ליהנות מהן. חופש העיסוק, זכות הקניין, זכויות נאשם וכיוצא בהן זכויות שקיומה של ישות פיסית ("בשר ודם") אינו חיוני בהן (כגון הזכות למשפחה), הם נחלתה של כל אישיות משפטית.".
(הדגשה הוספה – מ' א' ג')
כן עמדה על כך פרופ' דפנה ברק ארז במאמרה: "לשים את האדם במרכז – על מקומו של האדם במשפט", עיוני משפט לט 5, 40 (2016, להלן: ברק-ארז, האדם במרכז):
"בישראל התפתח השיח המשפטי באשר לאפשרות של הכרה בזכויות חוקתיות של תאגידים בעיקר מאז נחקקו חוקי-היסוד על זכויות האדם. נוסחם של חוקי-היסוד אינו סותר הענקת זכויות על-פיהם גם לתאגידים. על רקע זה, וגם בהתחשב בפסיקה שקדמה לחוקי היסוד, החיל בית המשפט העליון את חוקי היסוד גם על תאגידים באופן עקרוני, על בסיס ההנחה המובלעת שההגנה על זכויות אלו חשובה להגנת זכויותיהם של יחידים. מפעם לפעם צוין שלא כל הזכויות מתאימות על-פי טיבן לחול על תאגידים, אך באופן שמבהיר כי תחולתה של הגנת הזכויות על תאגידים היא הכלל.".