4.2 הזכות להליך הוגן
טענת הנאשמת היא כי בהעדת האורנים כנגדה, כמו גם בשימוש בראיות שהמציאו בחקירותיהם, או ראיות אליהם הגיעו החוקרים בעקבות הודעותיהם במשטרה תפגע זכותה להליך הוגן ככלל, וזכותה לשתיקה ולאי הפללה עצמית בפרט. הנאשמת טוענת ראשית, כי יש לפסול את אותן הודעות ועדויות שנאספו מהאורגנים שזכו לחסינות כנגדה מכוח כלל הפסילה הפסיקתי (הלכת יששכרוב), וכן כי מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק יש לבטל את כתב האישום כנגדה, לאור הפגיעה בהוגנות ההליך. להלן אעמוד על זכויות אלו, אבחן האם הן עומדות לתאגיד, ולבסוף אבחן האם יש לקבל את טענות הנאשמת בעניינים אלו.
4.2.א. מהותה של הזכות להליך הוגן
הזכות להליך הוגן היא אחת מזכויות האדם ולפיה בטרם רשויות המדינה פוגעות מאחת מזכויות האדם, עליהם לקיים הליך הוגן שבמהלכו יתברר האם יש הצדקה לפגיעה האמורה. במשפט הפלילי הפגיעה היא הרשעתו של אדם. מטרתם של כללי סדר הדין הפלילי ודיני הראיות הוא להגשים את דיני העונשין המהותיים, היינו להביא להרשעת עבריינים, להגיע לחקר האמת, אך זאת, תוך שמירה על זכויות החשוד והנאשם (בהחלטה זו אתייחס אך להליך ההוגן בהיבט הפלילי). הזכות להליך הוגן מהווה קנה מידה מופשט, שפורט, בשיטות המשפט השונות לעניינים שונים (ראו: אסף פורת "הגנה מן הצדק בעידן החוקתי" קרית המשפט א', 381 (תשס"א, להלן: פורת, הגנה חוקתית); הגנה חוקתית, בעמ' 385). הבסיס הרעיוני לו הוא כפול. בראש ובראשונה שפגיעה בזכויות ע"י ענישה כתוצאה מהרשעה, צריכים להיעשות רק בהליך שישמור על זכויות הנאשם ויבטיח כי הרשעה תתבסס על ראיות מהימנות ונטל הוכחה גבוה. עמד על כך בית המשפט העליון בבג"ץ 11339/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע, פ"ד סא (3) 93, 154 (2006, להלן: עניין באר שבע, דברי השופט א' א' לוי פסקה 24 לפסק דינו בעמ' 31):
"סמכותה של המדינה להעמיד אדם לדין אוצרת בתוכה כוח רב. משמעותה של הזכות להליך הוגן היא, בתמצית, כי מקום בו מבקשת המדינה לעשות שימוש בכוח זה, עליה לעשות זאת במסגרת הליך נאות, בגדרו תיבחן ההצדקה לפגיעה בחירויות היסוד של הנאשם. על כן, קיומם של הליכים הוגנים אינו רק תכלית העומדת בפני עצמה, אלא גם אמצעי אשר נועד לשרת את אינטרס הציבור לעשיית צדק וחשיפת האמת. ועוד, הליך הוגן אמור להבטיח לנאשם הגנה על זכויות האדם "הכלליות" הנתונות לכל אדם באשר הוא אדם ....לפיכך, כדי שהליך ייחשב להוגן, הוא נדרש לעמוד בקריטריונים שונים, עמם אנו מונים את הדרישה לניטראליות והעדר משוא פנים מצד אלה היושבים בדין; שקיפותו ופומביותו של ההליך המשפטי; ניהולו של ההליך בתוך פרק זמן סביר; הגנה על חזקת החפות ועל הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית; הגנה על זכותו של הנאשם להציג ראיות לחפותו, להשיג על ראיותיה של התביעה ולחקור את עדיה בחקירה נגדית; זכותו של חשוד או נאשם לדעת על אודות קיומם של הליכי חקירה ומשפט המתנהלים נגדו ועוד ....הזכות להליך הוגן אינה מגשימה רק אינטרס אישי של החשוד או הנאשם העומדים לדין. זהו אינטרס ציבורי שכל אחד מהפרטים בחברה – כנאשם פוטנציאלי – ידע שאם וכאשר יתקיימו נגדו הליכים פליליים, הם יתנהלו באופן ראוי והוגן.....העולה מכך, הוא כי הזכות להליך הוגן כמוה כמעשה תַצְריף. היא אינה מתמצית בהסדר דיוני מסוים או בזכות ספציפית, אלא מבססת עצמה על אגד של אמצעים, הסדרים פרוצדוראליים וזכויות מהותיות המתקיימים בצוותא".