מקובל לכלול בזכות להליך הוגן בפלילים את זכותו של חשוד או נאשם לדעת מדוע נעצר ובמה הוא מואשם; הזכות להיות מיוצג ע"י עו"ד; הזכות להיות נוכח במשפטו ובדיונים בעניינו; הזכות להתגונן במשפט ולהציג ראיות רלבנטיות והזכות למשפט פומבי שייערך לפני ערכאה בלתי תלוייה ונייטרלית. עוד כוללת הזכות להליך הוגן במשפט הפלילי את חזקת החפות, ובחלק משיטות המשפט את זכות השתיקה והזכות בפני הפללה עצמית.
הזכות להליך הוגן משתרעת, בהליך הפלילי החל משלב החקירה ועד להליך העיקרי (ראו דברי כב' הנשיאה ד' ביניש בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נ' מאיר שמש [פורסם בנבו] (2012, להלן: עניין שמש, בפסקה 14 לפסק דינה) לפיהם: "ההגנה הניתנת בדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן נוגעת לכל שלביו של ההליך הפלילי, ובכלל זה לשלב החקירה המשטרתית". בשלב החקירה יש לאזן בין שני ערכים מתנגשים. מחד, הרצון לחשוף את האמת ולענות על האינטרס הציבורי בגילוי עבירות ומניעתן, והשני, הרצון להגן על כבוד האדם של הנחקר ועל חירותו (ראו לעניין זה, בין רבים, דברי כב' השופט ח' כהן בע"פ 183/78 אבו מידג'ם נ' מדינת ישראל, פ"ד לד (4) 533,546 (1980); דברי ב' הנשיא א' ברק בבג"ץ 5100/94 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג (4) 817, 835 ודברי כב' השופט י' דנציגר בע"פ 4988/08 איתן פרחי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2011, להלן: עניין פרחי, בפסקה 9 לפסק דינו).
4.2.ב חוקתיות הזכות להליך הוגן
ככלל, במקום בו יש חוקה, הכללת הזכות להליך הוגן בחוקה (לסקירה ראו: זנדברג, זכויות נאשמים, שם, בעמ' 35). בארה"ב זכויות אלו קבועות בתיקון החמישי ובתיקון הארבעה עשר לחוקה, ועל כן הדיון שם נערך במסגרת השאלה הרחבה יותר של מתן זכויות חוקתיות לתאגידים (ראו לעניין זה: Robert E. Wagner, "Miranda, Inc.: Corporations and the Right to Remain Silent", 11 Va. L. & Bus. Rev. 499, 508 (spring 2017, להלן: Wagner, Corporate Right to Remain Silent. עוד ראו: Carl J. Mayer, "Personalizing the Impersonal: Corporations and the Bill of Rights", 41 Hastings L. J. 577, 625 (1990) (להלן: Mayer, Corporation Rights). מחלוקת זו החלה בתחילת המאה העשרים: Henry T. Terry, "Constitutional Provisions Against Forcing Self-Incrimination", 15 Yale L.J. 127,129 (1906) בעקבות פסק הדין: Hale v. Henkel, 201 U.S 43, 76 (1906), להלן: עניין Hale). כיום בארה"ב תאגידים נהנים מזכויות חוקתיות רבות, לרבות בנוגע להליך הפלילי, אך לא מכולן (ראו: Christopher Slobogin, ' "Citizens United and Corporate and Human Crime", 41 Stetson L. Rev. 127, 128 (2011) (להלן: Slobogin, Citizens United). כך בארה"ב נהנות החברות מהזכות להליך הוגן הקבועה בתיקון החמישי לחוקה, אך לא מהזכות להימנע מהפללה עצמית הקבועה באותו תיקון עצמו (ראו: Mayer, Corporation Rights, שם בעמ' 582 תוך ציטוט הפסיקה הרלבנטית).