2.2 טענות המאשימה
2.2.א. טענות המאשימה לעניין החסינות מפני העמדה לדין
המאשימה טוענת כי הבסיס הרעיוני לתורת האורגנים בדין הפלילי היא לאפשר להעמיד לדין פלילי את התאגידים, שכן בהעמדתם לדין של מבצעי העבירה בשר ודם אין כל חידוש. לטענת המאשימה, יש לעשות שימוש בתורת האורגנים לצורך ייחוס אחריות פלילית לתאגיד בעת ביצוע העבירה. היינו, יש לייחס לתאגיד את מעשיו ומחשבתו הפלילית של האורגן בעת ביצוע העבירה, אבל לאחר מכן דרכי התאגיד והאורגן נפרדות. לטענתה, כאשר העדים שהיו מנהלים בכירים בסימנס ישראל בחרו להפוך לעדי מדינה וקיבלו חסינות הם פעלו בכובעם כאנשים פרטיים שביצעו עבירות וביקשו לקנות חסינות. פעולה זו לא נעשתה בכובעם כאורגנים של סימנס ישראל, מה גם שבשעה שכרתו את ההסכמים (או במקרה של וייס – קבל את החסינות), כבר לא היו מנהלים בסימנס ישראל.
לטענת המאשימה סעיף 23 העוסק באחריות פלילית של תאגיד מכוח תורת האורגנים עוסק בשלב ביצוע או התגבשות העבירה. לטענת המאשימה, קיימות הגנות שיינתנו לתאגיד מכוח תורת האורגנים, אך אלו הגנות הנוגעות לביצוע העבירה, ושוללות מההתנהגות את אופייה הפלילי. כך, לטענתה אם תעמוד לאורגן הגנה של כורח או הסתמכות על מצב משפטי, בעת ביצוע העבירה, הגנה זו תעמוד גם לתאגיד. לדבריה, לא כך הם פני הדברים כשמדובר בשלב החקירה, כאשר האדם מעיד על הידוע לו, ולא עושה כן במהלך מילוי תפקידו כאורגן.
המאשימה מוסיפה וטוענת כי הזהות בין נושא המשרה – האורגן, לתאגיד היא רק לצורך ייחוס מעשה העבירה שביצע לתאגיד, ולא לצורך זיהוי מוחלט בין השניים מאותו רגע ואילך. לדבריה, האחריות הפלילית של התאגיד מתגבשת עם ביצוע העבירה על ידי האורגן שלו. אין שום עיגון בדין לטענה שאחריותו הפלילית של התאגיד, מרגע שגובשה כתוצאה ממעשי האורגן, תלויה באופן כלשהו במעשי האורגן לאחר ביצוע העבירה.
המאשימה טוענת עוד כי ההליך הפלילי מקפיד על הפרדה ברורה בין האורגן לתאגיד. האורגן והתאגיד הן שתי ישויות משפטיות נפרדות, כשלכל אחד עומדות זכויותיו וחובותיו כנאשם. הדבר בא לידי ביטוי בכך שכל אחד זכאי לקחת הגנה משפטית נפרדת, כי כל אחד מהם יכול לבחור אם להודות או לכפור בעבירות המיוחסות לו, אם לטעון לחסיון מסמכים וכיו"ב. לטענתה תורת האורגנים וייחוס אחריות פלילית לתאגיד מכוחה היא דוקטרינה מהותית, שאינה חלה כלל ועיקר על שלב החקירה שהוא שלב דיוני. מדובר בשלב איסוף הראיות ובאותו שלב כל מי שנקרא לחקירה מעיד על הדברים עליהם הוא יודע. יתכן כי מעשים אלו ישמשו אחר כך בסיס להעמדת התאגיד לדין על בסיס תורת האורגנים ויתכן שלא.