באוסטרליה קיימת לחשודים ונאשמים זכות השתיקה. הנימוק לזכות השתיקה הוא למנוע הפללה עצמית והיא קיימת גם בהליכים אזרחיים. זכות השתיקה אינה מוקנות לגופים מאוגדים, שכן הבסיס הרעיוני המרכזי להן הוא מניעת לחץ למען השגת ראיות והודאות. ב- Environmental Protection Authority v Caltex Refining Co. Pty. Ltd (1993) 178 CLR 477, 508, 118 ALR 409, 411, קובע בית המשפט באשר לזכויות אלו כי:
"…in the nature of a human right, designed to protect individuals from oppressive methods of obtaining evidence of their guilt for use against them. In respect of natural persons, a fair state-individual balance requires such protection; however, in respect of corporations, the privilege is not required to maintain an appropriate state-individual balance. Nor is the privilege so fundamental that the denial of its availability to corporations in relation to the production of documents would undermine the foundations of our accusatorial system of criminal justice."
ומוסיף, כי לא ניתן יהיה לאתר פשיעה תאגידית-כלכלית, מבלי לבחון מסמכים הקיימים בידי התאגידים.
על כן נפסק כי זכויות אלו, הנגזרות מהזכות החוקתית לכבוד האדם ולחירות, אינן חלות על תאגידים. יש מדינות באוסטרליה שקבעו זאת בחקיקה (למצב באוסטרליה ראו: Barbara Ann Hocking & Laura Leigh Manville, "What of the Right to Silence: Still Supporting the Presumption of Innocence, or a Growing Legal Fiction", 1 Macquarie Law Journal, 63 (2001). עוד ראו: Cosmas Moisidis, Criminal Discovery, from Truth to Proof and Back Again, 141 (2008). עוד ראו: Campbell, Corporate Lawשם, בעמ' 6).
באירופה נקודת המוצא שונה, ובתחילה, לא הוטלה אחריות פלילית על תאגידים. עם זאת, במקרים בהם תאגיד עומד לדין, כולל בהליכים אזרחיים, עומדות לו כל ההגנות הפרוצדורליות, לרבות זכות השתיקה והזכות מפני הפללה עצמית. כך, למשל, בבלגיה, נדון מקרה בו מוסד כספי סרב למסור מסמכים בטענה כי אלו עלולים להפלילו ונקנס. בית המשפט לערעורים בהליך הפלילי בו הבנק נאשם הורה שלא להתחשב בראיות שאותן המציא הבנק לאחר שטען שהם עלולים להפלילו. בית המשפט קבע כי לבנק, כמו לכל נאשם, עומדת זכות השתיקה והזכות מפני הפללה עצמית (ראו: Case P.12.1150.F החלטת בית המשפט העליון שאישרה את החלטת בית המשפט לערעורים כפי שהיא מופיע בסיכום ה-OECD לעיל). בספרד, שאחריות התאגיד בפלילים הוכרה, היא לוותה בכל ההגנות הפרוצדורליות והזכות מפני הפללה עצמית נקבעה בחוק, כחלה על תאגידים. הנימוק המרכזי לכך הוא שבקונטיננט, תפישת הזכות להליך הוגן, ובכללה זכויות אלו, מבוססות על מניעת ניצול כוחה של המדינה לרעה, ופחות על זכויות אדם של הנאשם או החשוד (ראו לעניין זה Neira Pena, Corporate Criminal Liability שם בעמ' 205).