בית המשפט האירופי לזכויות אדם, דן בטענות אלו בהקשר לבני אנוש אך לא בהקשר לתאגידים. בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי The Court of Justice of the European Union (CJEU), דן בעניין בהקשר של הפרת חוקי ההגבלים העסקיים ודיני התחרות. עם זאת יש להדגיש כי ככלל, דינים אלו אינם נדונים במישור הפלילי במסגרת האיחוד האירופי. נקבע כי ככלל מי שמחזיק במסמכים חייב להעבירם ולהשיב לשאלות הנציבות, אלא אם בתשובה לשאלה (ולא בנוגע למסמך) הוא עלול להודות בהפרה של דיני התחרות.
דירקטיבה של האיחוד האירופי בנושא זה משנת 2016, קובעת כי הגנות אלו לא יחולו על תאגידים. EU Directive 2016/343, (מיום 9.3.16, ניתנת לצפייה ב- http://eur-lex.europa.eu/legal-content/EN/TXT/?uri=uriserv:OJ.L_.2016.065.01.0001.01.ENG&toc=OJ:L:2016:065:TOC). הדירקטיבה עוסקת בחיזוק היבטים מסוימים של חזקת החפות והזכות להיות נוכח בהליכים פליליים (זו כותרת הדירקטיבה: "on the strengthening of certain aspects of the presumption of innocence and of the right to be present at the trial in criminal proceedings"). במבוא לאמנה נאמר כי חזקת החפות והזכות להליך הוגן נקבעו בסעיפים 47 ו-48 לצ'רטר על זכויות האדם Charter of Fundamental Rights of the European Union (the Charter),; כמו גם בסעיף 6 לאמנה האירופית על זכויות האדם Convention for the Protection of Human Rights and Fundamental Freedoms (the ECHR),; בסעיף 14 לאמנה על זכויות פוליטיות ואזרחיות International Covenant on Civil and Political Rights (the ICCPR) וכן בסעיף 11 להצהרה האוניברסלית על זכויות האדם Universal Declaration of Human Rights.
נאמר במבוא כי כיוון שמטרת האיחוד לקדם ולפתח חופש בטחון וצדק, הוחלט, בהחלטות שונות על הכרה הדדית של פסקי דין והחלטות בפליליים בין המדינות החברות, ושיתוף פעולה באכיפתם. הכרה זו מבוססת על כך שהמדינות החברות סומכות על מערכות הדין הפלילי בכל אחת מהן. היקף ההכרה ההדדית תלוי במספר גורמים, ביניהם היקף ההגנה שניתן לחשודים ולנאשמים, ועל כן הוחלט לקבוע דרישות מינימליות של הגנה על חשודים ונאשמים, כדי לאפשר שיתוף פעולה גם בעניינים פליליים. ביום 30.11.09 המועצה קיבלה החלטה על מפת דרכים לחיזוק הזכויות הפרוצדורליות של חשודים ונאשמים בהליכים פליליים. מפת הדרכים קוראת לאימוץ בשלבים של מספר עניינים הקשורים בהליך הפלילי, כמו זכות למתורגמן, זכות לייצוג משפטי וציבורי ועוד. בהמשך, נקבע כי מפת הדרכים אינה כוללת את כל הנושאים ויש לשקול נושאים נוספים לקידום כמו חזקת החפות. מטרת הדירקטיבה הזו, כאמור במבוא, בסעיף 9, היא לקדם את הזכות להליך הוגן (fair trial), על ידי קביעת תנאים מינימליים בנוגע לחזקת החפות והזכות להיות נוכח במשפט. לענייננו חשובה חזקת החפות. סעיף 2 קובע במפורש כי הדירקטיבה תחול רק על בני אנוש: "This Directive applies to natural persons who are suspects or accused persons in criminal proceedings". בפסקה 13 למבוא נאמר כי כל הכללים הנגזרים מחזקת החפות לגבי בני אנוש נדונו בערכות האירופיות, אך לא נקבעו כללים לגבי תאגידים. הדירקטיבה קובעת כי קיימים הבדלים ברמות ההגנה הנדרשות בין גופים מאוגדים לבני אנוש . נקבע כי לאור השוני בין ההסדרים בין חברות האיחוד, מוקדם מידי להסדיר זאת, אך העובדה שהדירקטיבה לא תחול על גופים מאוגדים אינה מונעת מבתי הדין השונים של האיחוד לקבוע בעניין זה.