פסקי דין

תפ (ת"א) 4368-05-16 מדינת ישראל נ' סימנס ישראל בע"מ - חלק 75

03 יולי 2017
הדפסה

כעת אעמוד על הסעדים הניתנים בגין פגיעה בהוגנות ההליך – פסלות ראיות וסעדים הניתנים מכוח ההגנה מן הצדק, וביניהם ביטול כתב האישום, לכך עותרת הנאשמת.  אמנם, כפי שהובהר לעיל, בשלב זה לא ניתן לקבוע האם הופרה זכותה של הנאשמת להליך הוגן כלל ועיקר.  על כן גם בעניין זה אעמוד על השיקולים שיש לקחת בחשבון, ואת יישומם אשאיר לסיום ההליך העיקרי, ככל שאדרש לכך בסיומו.

  1. על הסעדים בגין פגיעה בהליך הוגן: פסלות ראיות וסעדים מכוח ההגנה מן הצדק

השאלה מהו הסעד במקרה בו נפגעת זכותו של מאשם להליך הוגן.  הנאשמת מבקשת מבית המשפט כי יעניק לה שני סעדים חלופיים.  הראשון, ביטול כתב האישום בשל הגנה מן הצדק, ולכל הפחות כי מכוח הגנה זו לא יאפשרו לאורגנים להעיד כנגדה, והשני – פסלות אותם ראיות או הודעות שמסרו האורגנים כנגדה מלשמש ראייה כנגדה במשפט.

אמנם, נושאים אלו של הגנה מן הצדק, ופסילת ראיות שהושגו שלא כדין, נדונים, ככלל בנפרד, אולם ניתוח הפסיקה מעלה כי אותם שיקולי מדיניות נשקלים, באופן זה או אחר בשני המקרים.  כך בעניין יששכרוב בו נקבע כלל הפסילה, נקבע כי המבחן הוא אם שימוש בראייה יביא ל:" פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן" ואילו סעיף 149 (10) לחסד"פ שעניינו הגנה מן הצדק קובע כי תינתן הגנה כאשר הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי: "עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

בשני המקרים הבסיס הרעיוני הוא שמירה על הוגנות ההליך, הן למען שמירה על זכויות הנאשם, הן למען שמירה על ההליך עצמו ואמון הציבור ברשויות האכיפה.  בשני המקרים ניתן סעד בשל פגיעה מהותית בהוגנות ההליך, ובשני המקרים יש לאזן את הפגיעה בהוגנות ההליך מול העיקרון הבסיסי של הבאת עבריינים לדין, המושתת על הרצון להגן על הערכים שהחברה רוצה בשמירתם ונפגעו בביצוע העבירה.  בצד זה של המשוואה מצויות גם זכויות קרבן העבירה.  בשני המקרים בית המשפט אינו עוסק בשאלה האם הוכחו האישומים בכתב האישום אלא במעשיהן והחלטותיהן של רשויות אכיפת החוק.  בשני המקרים, קבלת הטענות עשויה להביא למצב בו אדם שעבר עבירה, או שלכל הפחות נחשד בכך שעבר עבירה, יופטר מההליך הפלילי בשל מעשה או מחדל, התנהגות או החלטה של רשויות האכיפה בעניינו.

כפי שאבהיר להלן, עיגון ההגנה מן הצדק בחוק החרות, בסעיף 149(10) בחוק סדר הדין הפלילי משמיעה כי המחוקק כלל את עקרון ההליך ההוגן וזכויות הנאשמים בהליך הפלילי דרך הוראה זו.  על כן, הבחינה אותה הורה לנו המחוקק לבצע מכוח סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, יפה גם לשאלת פסלות הראיות.

עמוד הקודם1...7475
76...97עמוד הבא