עניין פרחי נוגע לענייננו שכן שם, כמו גם במקרה שלפניי נדונה אפשרות של פסילתן של ראיות אשר לכשעצמן הושגו באמצעים כשרים, אך הן נובעות מראיות שהושגו באמצעים פסולים (דוקטרינת "פירות העץ המורעל"). כך, במקרה שלפניי טוענת הנאשמת כי אין לעשות שימוש כנגדה בכל ראיה הנובעת מעדויותיהם והודעותיהם של האורגנים שכיהנו בה, על אף שלא הועלו טענות לעניין פגמים בחקירת האורגנים עצמם. בעניין פרחי נקבע כי ככלל ראיות נגזרות מראיה שראוי היה לפסול הן קבילות, כיון שבמשפטנו לא התקבלה תורת "פירות העץ המורעל" מכוחה יש לפסול גם ראיות נגזרות (זאת על אף קביעת כלל הפסילה בעניין יששכרוב). עם זאת נקבע כי במקרים חריגים, בהם הפסול שדבק בראייה שהושגה שלא כדין, מכתים באופן מהותי גם את הראיה הנגזרת, ניתן יהיה לפסול גם ראיות נגזרות (לניתוח וביקורת על פסק הדין בעניין פרחי ראו: אלקנה לייסט, הערת פסיקה: על פסלותו של פרי העץ המורעל, ועל הגנה מן הצדק בשלב הענישה – בעקבות ע"פ 4988/08 פרחי נ' מדינת ישראל", הסניגור 173, עמ' 4)
כפי שהבהרתי לעיל, סבורה אני כי צעד נוסף בהלכת הפסילה, קבע המחוקק בחקיקת ההגנה מן הצדק, עליה אעמוד להלן. על כן אבחן את נסיבות העניין שלפניי לאור העקרונות ביניהם יש לאזן בשני מקרים אלו גם יחד.
5.1.3 האם מתקיימים התנאים להחלת כלל פסילת הראיות במקרה שלפני
5.1.3.א.האינטרסים המתנגשים: זכויות הנאשם אל מול הצורך להילחם בעבריינות
ככל שהזכות להליך הוגן ובכלל זה זכות השתיקה וזכות החסיון מפני הפללה עצמית חלות על תאגיד, ועולה מהאמור לעיל, כי גם אם כן, הרי שהשתיים האחרונות מצומצמות בהיקפן בכל מה שנוגע לתאגיד, עדיין אל מול הזכויות הללו עומדת זכותה וחובתה של החברה להילחם בעבריינות.
יפים לעניין זה דברים שאמרה כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן בעניין חכמי (שם בעמ' 755):
"אלא שזכויות אלה [להליך הוגן], חשובות ככל שתהיינה, אינן מוחלטות. מולן ניצבות זכותה וחובתה של החברה להילחם בעבריינות ולהגן על עצמה ועל כל אחד מפרטיה, מפניה; מולן ניצבת חובתה של החברה כלפי קורבנות הפשיעה, שכבודם, חירותם, ביטחונם האישי ורווחתם הגופנית והנפשית נרמסים ברגל גסה על-ידי עבריינים חסרי מצפון; מולם ניצב הצורך למגר פשיעה הפוגעת ברקמה העדינה של החברה במישור הערכי, הנורמטיבי, הפרטי והציבורי. תפקידה של חברה מתוקנת הוא למצוא את האיזון הראוי בין כל אלה באופן שיהיו בידי השיטה המשפטית הכלים המתאימים שיהא בהם כדי לאפשר קיום משפט הוגן ויעיל, למנוע הרשעת חפים מפשע ולהבטיח לבל ייחלץ האשם מן הדין. הכלים להשגת מטרות אלה במסגרת המערכת השיפוטית הם – בין השאר – סדר הדין הפלילי ודיני הראיות. באמצעותם מפלסת לעצמה המערכת את דרכה בנבכי חקר האמת ועשיית הצדק המהותי.".