נראה כי כאשר מדובר בתאגיד, יש לקחת זאת כשיקול מרכזי בעריכת האיזונים הנעשים בגדרי סדרי הדין ודיני הראיות.
5.1.3.ב. מתי יש לבחון את שאלת פסלות הראיות
את השאלה האם יש לפסול ראיות בשל פגיעה בנאשמת יש לבחון בסיום ההליך העיקרי, על פי העקרונות לעיל. כך קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב (מפי הנשיאה ד' ביניש, בהסכמת השופטת ע' ארבל, המשנה לנשיאה א' ריבלין, השופט (בדימ') א' א' לוי, השופטת מ' נאור, בניגוד לדעתם החולקת של השופטים י' דנציגר וא' רובינשטיין) בעניין שמש. באותו עניין נדונה השאלה מתי יש לבחון את פסלות הראיות מכוח הלכת יששכרוב (ביהמ"ש עומד על העקרונות שבבסיס דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ומגיע למסקנה, כי נוכח אופייה הגמיש והיחסי של דוקטרינה זו, ובהתחשב בכך שהמודל העיוני שאומץ על ידי בית המשפט הוא "מודל מניעתי" שתכליתו העיקרית היא שמירה על הגינות ההליך הפלילי וטוהרו, הרי ככלל מן הראוי לערוך את הבירור השיפוטי של שאלת קבילות הראיות, שנטען כי הושגו שלא כדין, במסגרת ההליך המשפטי העיקרי, להבדיל מהליכים הנוגעים לשלבי החקירה.
זאת, כך נפסק, כיוון שדוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין יששכרוב מחייבת את ביהמ"ש שבפניו מועלית טענת אי-הקבילות לבחון את חומרת הפגמים הנטענים באופן השגת הראיה. כן נדרש ביהמ"ש לערוך איזון בהתאם להוראות פסקת ההגבלה בין זכותו של הנאשם להליך הוגן לבין אינטרסים ציבוריים נוגדים, שעשויים להצדיק את קבלת הראיה על אף הפגם שנפל בהשגתה. במסגרת איזון זה נדרש ביהמ"ש לשקול, את אופי אי-החוקיות או אי-ההגינות שבהשגת הראיה, את השפעתה האפשרית של אי-החוקיות או אי-ההגינות על מהימנות הראיה וייתכן שאף את חשיבות הראיה ואת חומרת העבירה. בית המשפט הוסיף וקבע כי איזון מורכב זה מן הראוי שייעשה על ידי ביהמ"ש שדן בהליך העיקרי, שכן בפניו ניצבת התמונה העובדתית והמשפטית המלאה ביותר בנוגע למקרה הנדון בפניו והוא בעל היכולת הטובה ביותר להעריך – על סמך מכלול הנתונים הרלוונטיים המובאים בפניו – את מידת הפגיעה האפשרית בהגינות אותו הליך כתוצאה מקבלת ראיה כזו או אחרת.
אמנם דברים אלו נאמר ביחס להליך מקדמי הנערך בעת חקירת המשטרה (על פי סעיף 43 לחוק המעצרים) ובית המשפט ציין (כב' הנשיאה ד' ביניש בפסקה 31 לפסק דינה בעמ' 35 כי "אין חולק כי מבחינת סדר הבאת הראיות במשפט ניתן בהחלט לדון בשאלת קבילותה של ראיה זו או אחרת מייד לאחר פתיחת המשפט", אולם ניתן יהיה לשקול את השיקולים עליהם עמד בית המשפט בעניין שמש, במקרה שלפניי, רק בסיום ההליך העיקרי, אז ניתן לבחון את הוגנות ההליך לאור כלל הנסיבות.