לאור האמור, אין מקום, בשלב זה לקבוע כי הודיית האורגנים כנגד מתן חסינות, וייחוס מעשיהם לסימנס ישראל, כמו גם הצגת מסמכים שהמציאו, יביאו, על פניהן, לפגיעה בהוגנות ההליך בעניינה של סימנס ישראל. שאלות אלו ייבחנו, כאמור, לאור העקרונות עליהם עמדתי, בסיום ההליך, וככל שבסיומו תוסיף הנאשמת ותטען בעניין זה.
5.2. הגנה מן הצדק
ההגנה מן הצדק, שעניינה הבטחת הוגנות ההליך הפלילי, מאפשרת לנאשם לטעון לאחר תחילת המשפט טענה מקדמית ולפיה: "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית" (סעיף 149(10) לחסד"פ). טענה זו, הקרויה "הגנה מן הצדק", נקבעה בתחילה בפסיקה (לסקירה נרחבת ומעמיקה של הפסיקה קודם לתיקון ראו: סגל וזמיר, הגנה מן הצדק בחוק, החל בעמ' 236). עמדתי לעיל על שורת הנושאים הנכללים בהגנה זו בדיון בזכות להליך הוגן. ההגנה מן הצדק מהווה מעין תמונת ראי, ובה נכללים מצבים טיפוסיים בהם ההליך אינו הוגן שאז תעמוד ההגנה מן הצדק לנאשם. מצבים טיפוסיים אלו כוללים מקרים בהם הרשות אישרה או העלימה עין בשתיקה מביצוע העבירה; הפרת התחייבות שלא להעמיד לדין; העמדה בסיכון כפול (מקרים בהם שבה התביעה ומעמידה אדם לדין בגין אותה מסכת שבעטייה הובא בפלילים בעבר); שמירה על חומרי החקירה והעברתם להגנה והעמדה לדין מטעמים זרים. אין מדובר ברשימה סגורה אלא במקרים בהם מופרת זכות הנאשם להליך הוגן (על התפתחות הגנה זו ראו: רינת קיטאי סנג'רו, "הגנה מן הצדק מול סמכות ה-Nullification של חבר המושבעים – זיכוי אדם שביצע עבירה על בסיס שיקולים חיצוניים לאשמה", המשפט יד' 513 (תשע"א, להלן: קיטאי-סנג'רו: הגנה מן הצדק). בפסק הדין בו נקלטה הגנה זו למשפטנו (ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (2) 221, להלן: פרשת יפת) נקבע מבחן מחמיר ליישום ההלכה. נקבע כי הגנה מן הצדק תקום לנאשם רק כאשר מדובר ב"התנהגות שערוריתית" של הרשות. מאוחר יותר, ולאור כתיבה אקדמית בנושא, בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005, להלן: עניין בורוביץ), נקבע מבחן גמיש יותר של "פגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות". כך נקבע שם (עמ' 806, פסקה 21):
"עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית-המשפט. מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם, ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים. ואולם לרוב (אם כי לא תמיד) תיוחס הפגיעה בצדקתו ובהגינותו של ההליך הפלילי להתנהגות נפסדת של הרשויות, ובמקרים כאלה אכן מוטל על בית-המשפט לבקר את מהלכיה.".