אמרותיו של תשובה:
בהודעתו הראשונה, מיום 20.04.23 [נספח 23], מספר תשובה שבפרויקט בוסטון, קבלן המשנה האחראי לחפירות הוא לטיף, אך המבצע בפועל הוא דרור בלולו. בלולו הגיע לתשובה באמצעות שלושת המשיבים, שביצעו עבור תשובה עבודות עפר בפרויקט שלמה המלך. את עטיה הכיר תשובה מנתניה כעבריין ידוע, שמתגורר בסמיכות לבית מגוריו, את המשיב הכיר תשובה בעבר כמפעיל טרקטור, ורק לאחר שלטיף ועטיה יצרו אתו קשר, נודע לתשובה שהמשיב הוא קבלן עבודות עפר. הקשר נוצר כשלטיף ועטיה הופיעו במשרדו של תשובה, ועטיה הכיר לתשובה את לטיף. לאחר אותה פגישה ראשונה "שמע" תשובה שלטיף הוא למעשה עבריין. אחרי כחודשיים הגיעו שוב לטיף, עטיה והמשיב למשרדו של תשובה, השיחה נסבה על פרויקט טיטניום, שהמשיבים רצו לקבל מתשובה, ובעקבות הפגישה אכן נכרת הסכם בין חברות תשובה לבין חברת לטיף, לביצוע עבודות עפר בפרויקט תמורת 350,000 ₪ בערך (למעשה, סך של 317,500 ₪ בתוספת מע"מ). מבצע העבודה בפועל היה המשיב. ההסכם שנחתם היה מסוג פאושלי, אך המשיב טען כי התגלתה בחפירות שכבה של אדמת חרסית שחורה, שגם מקשה על החפירה וגם לא ניתן למכור אותה ולהרוויח מכרייתה. בין תשובה למשיב התגלעה מחלוקת, כשתשובה נסמך על המוסכם ואילו המשיב טוען שלא לקח בחשבון את סוג הקרקע כשהציע את המחיר. סוף-דבר, תשובה נאלץ להוסיף תשלום של 400,000 ₪ מעבר למוסכם, מחמת האטה מכוונת של העבודה ("שביתה איטלקית") ע"י המשיב, כאמצעי לחץ יעיל על תשובה שרצה להחיש ולסיים את ביצוע העבודות. תשובה מסר בהודעתו שחשש לקחת קבלן אחר במקום המשיב, "במיוחד שמדובר בסיטואציה שבה מדובר בויקי, ניסים ולטיף, והבנתי שאני חייב לסיים את העבודה אתם... אף אחד לא יוכל להיכנס לאתר בטיטניום כי לטיף, עטיה והמשיב לא יאפשרו את זה, ולכן העדפתי לשלם ולסיים עם זה" [שם, ע' 8]. לדעת תשובה, אף קבלן לא היה לוקח את העבודה, בין היתר "כי כולם היו מפחדים מהם" [שם, ע' 6-7]. תשובה כעס על התנהגותו של המשיב, ובסיום פרויקט טיטניום הודיע לעטיה וללטיף שהוא אינו מוכן יותר להעסיק את המשיב בפרויקטים שלו. ביני לביני, מר דרור פימה שעבד אצל תשובה כרת הסכם נוסף עם לטיף ועטיה בפרויקט בוסטון, לפיו תמורת עבודות חפירה ופינוי פסולת באתר הם יקבלו סך של 4,500,000 ₪. לטיף ועטיה העבירו את העבודה לביצוע של דרור בלולו, שתשובה לא הכיר קודם לכן. לפי ההסכם, אם תפונה כמות פסולת הקטנה מהכמות שנקבעה בחוזה, יזוכו חברות תשובה בהפרש. כך היה, אך עטיה הודיע לתשובה שלא יינתן זיכוי ושעליו לדאוג לתשלום הסך המוסכם במלואו – "הוא לא איים אבל במילים אחרות הוא נתן להבין שאנחנו צריכים לשלם את כל הארבעה וחצי מיליון ₪, זה מה שקרה בפועל" [שם, ע' 10].