התביעה סבורה כי הנאשם 4 היה שותף מלא למעשי המרמה, וכי יש להרשיעו כמבצע עיקרי, אך לחילופין, מבקשת התביעה להרשיעו בעבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע, לפי סעיף 411 לחוק העונשין, בשל העובדה כי ידע שמדובר בנכסים שהושגו במרמה, מבלי ששולמה תמורתם לספק.
בשלב זה, ולצורך הצגת התשתית העובדתית, הנני קובע, על יסוד ראיות נסיבתיות שהוצגו על-ידי התביעה, כי הטובין נשוא האישום הרביעי, הוזמנו עבור הנאשם 4, אבי קלמרו, ובוודאי שלא עבור חברה כלשהי מהרשות הפלשתינאית, בין אם מדובר ב- ICC ובין אם מדובר ב- PRL.
תכנית המרמה הנטענת, כלפי הספקים, כללה גם, לגרסת התביעה, מתן פרטים כוזבים של בנק, על מנת שהספק ישוחח עם בנקאי מתחזה, כדי לשכנעו כי מדובר אכן בבנקאי, הממתין לקבל דוקומנטים לגוביינה. זאת, על מנת להניח את דעתם של הספקים, ולעודדם לבצע את העסקה בדרך של משלוח הטובין לישראל, ומשלוח הדוקומנטים לגוביינה.
כעולה מחומר הראיות, נשלח לספק הטובין באישומים 4 ו- 5 (European Technical Trading), מסמך מיום 11.7.00, הנחזה להיות כמסמך אותנטי, שנשלח מבנק המזרחי (ת/292). אין חולק כי מכתב כזה לא הוצא על-ידי בנק המזרחי, כאשר לדברי נציג הספק, מר עלי סדיק, הוא קיבל את המסמך בפקס, מהנאשם 3.
עדותו של מר סדיק נמסרה באמצעות טלוויזיה במעגל סגור, כאשר העד מוסר את עדותו באולם בית המשפט בבלגיה. מר סדיק אישר שכל המסמכים הרלוונטיים, במסגרת העסקאות שבוצעו עם חברתו, נשלחו לו על-ידי הנאשם 3, ועל-גבי נייר הפירמה "פורום אופיס יבוא-ייצוא" מנהריה.
באותה עדות, התייחס העד למסמך שנשלח אליו, כביכול, מאת בנק המזרחי בישראל, הנושא את התאריך 11.7.00. לפי מסמך זה (ת/292), אשר אין כל מחלוקת כי הינו כוזב ומזוייף, מתחייב בנק המזרחי, כביכול, לכסות סכום של 301,870 $, בכפוף לקבלת מסמכים המתייחסים לאספקת טובין, ועוד נאמר במסמך זה, כי המסמכים שנועדו לשחרור הטובין, צריכים להגיע בתוך 14 יום ממועד הגעת הטובין ליעדם.
באותו מסמך, מופיעים שני מספרי טלפון, בישראל: 972-2-9973245 ו- טלפקס 972-2-9973508.
כזכור, הופקו שטרי המטען לטובת "Arab Bank" שברמאללה, ולא לטובת בנק המזרחי, והדבר נעשה בהתאם לבקשתו של הנאשם 3, דבר שנודע למר סדיק, כשנה מאוחר יותר.
בעדותו, סיפר מר סדיק, כי לאחר קבלת המכתב (ת/292), הוא שוחח עם אדם שהציג עצמו כמנהל הבנק "כדי לאמת את הפקס" (עמ' 2911 לפרוטוקול, ש' 29).