עם זאת, לא שוכנעתי כי הנאשם 4 היה שותף לכל מסכת המרמה, לרבות זיוף מסמכים ושימוש במסמך מזוייף, המתוארת באישום הרביעי ואף באישום החמישי, ולפיכך הנני סבור כי יש לזכותו מהעבירות האחרות המיוחסות לו במסגרת אישומים אלה, וזאת מחמת הספק.
סיכומם של דברים: הנני מרשיע את הנאשמים 1 ו- 3 בשתי עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק העונשין. אף כאן הנסיבות המחמירות נעוצות בתחכום הרב שגילו הנאשמים בהיקף ביצוע העבירה, ובערך הכספי הרב הכרוך בה.
הנאשמים 1 ו- 3 יורשעו בשתי עבירות של שימוש במסמך מזוייף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין.
כמו כן, יש להרשיע את הנאשמים 1 ו- 3 בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין, בגין קבלת הטובין מבלי לשלם עבורם. אף כאן מדובר בהרשעה בעבירה אחת בלבד, ולא בשתי עבירות כמבוקש על-ידי התביעה.
הנאשם 1 בלבד מורשע בעבירות לפי פקודת המכס ולחוק מע"מ, ככל שהדבר נוגע להצגת חשבון המכר הכוזב, במטרה להתחמק מתשלום מיסי היבוא האמיתיים.
בנוסף, הנני מרשיע את הנאשם 1 בעבירה של התחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק העונשין. זאת, בגין התחזותו כאדם אחר, חיים זרוק, בפני פנחס בסון, מתוך כוונה להונות.
כוונת ההונאה הינה לטשטש את העובדה כי הוא עומד מאחורי הקמת החברות ICT ו- JCC והוא זה המפעילן לצרכיו העברייניים.
עבירה זו לא יוחסה לנאשם בכתב האישום, אך במהלך המשפט הודיע התובע, עו"ד נעם עוזיאל, כי התביעה עשויה לבקש מבית המשפט להרשיע את הנאשם בעבירה זו, ואין ספק כי ניתנה לנאשם ולפרקליטיו הזדמנות סבירה להתגונן מפני העבירה, כדרישת סעיף 184 לחסד"פ.
הנני מרשיע את הנאשם 4 בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע, לפי סעיף 411 לחוק העונשין, ומזכה אותו מחמת הספק, מיתר העבירות המיוחסות לו, במסגרת אישום זה.
אישום מס' 5
- באישום זה נטען כי הנאשמים 1 - 4 התקשרו עם חברת European Technical Trading מלוקסמבורג, בעסקה לרכישת טובין מסוג מעבדי מחשב, לכאורה, עבור חברת ICC מהרשות הפלשתינאית.
העובדות הנטענות במסגרת אישום זה, זהות, בשינויים המחוייבים, לאלה שפורטו במסגרת האישום הרביעי.
במקרה דנן, הוצא חשבון ספק על סך 120,580 $, בעוד שלרשימון היבוא צורף חשבון ספק כוזב מאת חברת Trust Exports Pte Ltd, ע"ס 29,740 $ בלבד.
אף כאן שוחררו הטובין באותה שיטה, היינו הצגת העתק שטר מטען, שעליו הוטבעה חותמת היסב מזוייפת של הבנק הערבי, כאשר החומר הרלוונטי נמסר לעמיל המכס, נח ניב, על-ידי יהושע שלוש, בשם חברת JCC, אשר הוקמה לתועלתם ושירותם של יהושע שלוש והנאשם 1.