ו. הגשת רשימון כוזב, לפי סעיף 212(א)4 ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס (22 עבירות).
ז. הטעיית פקיד מכס בפרט מסוים העלול לפגוע במילוי תפקידו, לפי סעיף 212(א)6 ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס (22 עבירות).
ח. מסירת ידיעה כוזבת או מסמך כוזב, בפרט חשוב, לפי סעיף 22(א)(1) לחוק מס קניה (22 עבירות).
ט. עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס קניה (22 עבירות).
י. מסירת ידיעה כוזבת במטרה להשתמט או להתחמק ממס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)1+(ב2)2-3 לחוק מערעור מיסים (22 עבירות).
יא. הוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי עשייה או התחייבות לעשות עסקה שלגביה הוצאה החשבונית או המסמך האמור, במטרה להתחמק או להשתמט ממס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)3+(ב2)2-3 לחוק מערעור מיסים (11 עבירות).
יב. ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)5+(ב2)2-3 לחוק מע"מ.
יג. הכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)6+(ב2) 2-3 לחוק מע"מ.
יד. שימוש בכל מרמה או תחבולה או רשות לאחר להשתמש בהן או עשיית מעשה אחר, במטרה להתחמק או להשתמט ממס, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)8+(ב2)2-3 לחוק מערעור מיסים (22 עבירות).
טו. אי-ניהול חשבונות, לפי סעיף 117(א)7 לחוק מע"מ.
במסגרת האישום השמיני נטען כי הנאשמים 5 ו-6 עסקו ביבוא והפצת מוצרי חשמל ביתיים מתוצרת חברת BSH Commercial Ufesa S.A. (להלן: "אופסה"), באמצעות חברת פיקולו-ליין, שאותה הציגו כיבואן הבלעדי של מוצרי אופסה בישראל.
הנאשם 6, יגאל פדלון, היה מנהלה של פיקולו-ליין ובעל השליטה בה. כדי להגדיל את רווחיהם ולזכות ביתרון כלפי מתחריהם, כך לטענת התביעה, ביקשו הנאשמים 5 ו-6 להקטין בדרך מרמה את סכום מיסי היבוא, אשר היו מחויבים בהם בעת יבוא הטובין לישראל. בהתאם, החליטו לייבא את מוצרי אופסה לישראל באמצעות חברת קש, שממנה תרכוש פיקולו-ליין את הטובין המיובאים במחיר מופחת, אגב הונאת רשויות המס.
התביעה טוענת כי לשם מימוש תוכניתם, קשרו הנאשמים 5 ו-6 קשר עם הנאשמים 1 ו-4, להונות את רשויות המכס בדרך של הפחתת סכומי המכס, מס הקניה ומערעור מיסים שיש לשלמם בגין יבוא הטובין. זאת, באמצעות זיוף חשבונות מכר והצגת חשבונות מכר כוזבים, כאשר המחירים על פיהם נמוכים עד כדי שליש מעלות הטובין האמיתית. התביעה מוסיפה וטוענת כי על פי תוכנית המרמה, העמידו הנאשמים 4 ו- 5, באמצעות תאגידים שבשליטתם ובאמצעות חשבונות בנקים, קו אשראי להוצאת מכתבי אשראי בנקאיים לשם מימון היבוא. הנאשמים הזמינו מהספק אופסה טובין בשם "או.פי.סי.איי מחשבים אישיים (ישראל) בע"מ", הנחזית כיבואן במכתבי האשראי שפתחו הנאשמים 4 ו-5, באמצעות תאגידים בשליטתם וחשבונות בנקים. הנאשם 4, אבי קלמרו, היה מנהל OPCI ומחזיק עיקרי בהון המניות שלה. עלֿֿפי תכנית המרמה, עם הגעת הטובין וקבלת מסמכי היבוא מהבנק, פותח מכתב האשראי, הוחלפו חשבוניות הספק אופסה המקוריות בחשבוניות מזויפות וכוזבות, ובהן מחיר הטובין מופחת עד כדי שליש. במועדים שונים הגישו הנאשמים לרשות המכס, בשם חברת דנידוב, שהוצגה כיבואן, באמצעות עמילי מכס, רשימונים על יבוא הטובין לארץ. לכל רשימון צירפו הנאשמים מסמך הנחזה כחשבון מכר מאת חברת Planas S.P.R.L., הנחזית כספקית הטובין.