לגרסת הנאשם 5, מששמע יגאל פדלון על ההסדר המתגבש, הוא ביקש מהנאשם 5 לבטלו, אך הלה סירב והפנה אותו אל אורי רש. לדברי יגאל פדלון, הוא נפגש עם אורי רש וסיכם עימו כי ירכוש את הטובין שיגיעו, לאחר שחרורם מהמכס, וכל זאת כדי לשמר את מעמדו כמפיץ הבלעדי של פיקולו-ליין. הנאשם 5 לא היה צד לסיכום בין הנאשמים 1 ו-6, ומבחינתו לא היה כל שינוי בפעילות, למעט העובדה שפותחת האשראי היא חברת OPCI.
לאחר הגעת המשלוח הראשון, סירב הבנק של אבי קלמרו להמשיך ולפתוח מכתבי אשראי, ולפיכך נפתחו מכתבי האשראי הבאים בחשבון קירוסל בבנק פאג"י, תמורת עמלה, בגין שימוש במסגרת האשראי.
עם הגעת הדוקומנטים מאופסה לבנק של הנאשם 5, ולאחר שהנאשם 1, וחברת OPCI עמדו בהתחייבותם בגין פתיחת האשראי, קיבל הנאשם 5 את הדוקומנטים מהבנק כשהם מוסבים, ועוד בטרם שוחררה הסחורה מהמכס, הוא מסר את הדוקומנטים לאורי רש ובזה הסתיים חלקו. הנאשם 5 טוען כי אינו קשור לחברת קש כלשהי ואין לו כל קשר למעשים פליליים, אם נעשו כאלה, בשלב שלאחר יציאת מוצרי אופסה את שערי המפעל בדרכם לישראל.
הנאשם 5 מכחיש כל קשר לחברת פלאנס, ואין לו כל ידיעה לגבי העסקאות שבהן היו מעורבות חברות פלאנס, דנידוב, סווילה, ופיקולו-ליין. גם אם יוכח כי עסקאות אלה, כולן או חלקן, לא היו עסקאות אמת כטענת התביעה, אין בכך כדי להשפיע על עניינו של הנאשם 5, שכאמור לא היה לו כל קשר לעסקאות אלה.
אשר לטענת התביעה, לפיה הנאשמים 5 ו-6 היו מעורבים בהפצת הטובין, טוען הנאשם 5 כי הוא לא עסק בהפצת המוצרים, אלא שהדבר נעשה על-ידי יגאל פדלון, באמצעות חברת פיקולו-ליין, שהייתה בבעלותו ובשליטתו.
בהתייחס לשאלת השליטה בחברת פיקולו-ליין, טוען הנאשם 5 כי שאלה זו אינה רלוונטית, כיוון שהחברה אינה נאשמת בכתב האישום, ומכל מקום, הטענה המרכזית היא כי הנאשם 5 לא שלט בחברת פיקולו-ליין. החברה שכרה שירותי משרד מהנאשם 5, והעובדה כי הנאשם התעניין בפרטים הנוגעים לפעילותה של החברה, אינה מהווה משום ראיה לקיום שליטה בתאגיד.
הסמכות שניתנה לנאשם 5 לחתום בשם החברה בחשבון הבנק הייתה מצומצמת ונקודתית, ואין מדובר בזכויות חתימה כלליות בשם התאגיד. זכות חתימה זו הותנתה בכך שתצטרף אליה חתימה נוספת של אחד מבעלי המניות, בצירוף חותמת של החברה. הסיבה לכך שהנאשם 5 קיבל זכות חתימה בחשבון חברת פיקולו-ליין בבנק פאג"י, נעוצה בעובדה, כי רוברטו וגמן היה ערב לחשבון זה על-פי דרישת הבנק.